מ"ג תהלים קיג ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֽוֹשִׁיבִ֨י ׀ עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת
  אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה
    הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עקרת הבית" - ציון שהיא כעקרה יושיבנה

"אם הבנים שמחה" - כי חלה גם ילדה ציון את בניה (ישעיהו סו)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מושיבי עקרת - במשקל גברת ואין המלה סמוכה אל הבית, העקרה יושיבנה והיא שבה בית כמו מושיב יחידים ביתה והבית, כמו: בית אהרן, בית יעקב, איש וביתו.

וטעם אם הבנים – כי תהיה העקרת אם הבנים שמחה, כדברי חנה: כי שמחתי בישועתך וחתם המשורר במלת הללויה, על אלה נפלאות שיעשה השם.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"הללויה" - בעבור כל זה הללו את יה

"מושיבי" - הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפיג צערה וה' בהשגחתו פותח רחמה ותלד ותשב בבית ותהיה א"כ אם הבנים שמחה בהיותה יושבת בביתה עם בניה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"מושיבי", וגם "העקרת של הבית", האשה ששתתה כוס עקרים, (כי היה להם אשה מיוחדת לנוי והיא היתה שותה כוס עקרים שלא תלד) בכ"ז ירפא אותה בהשגחתו עד שתהיה אם הבנים שמחה:

ביאור המילות

"עקרת". מלה סמוכה העקרת של הבית: