מ"ג תהלים קטז י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר
  אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"האמנתי כי אדבר" - האמנתי את דברי ציבא שאמר על מפיבושת כשאדבר (שם ב' ט"ז) הנה לך כל אשר למפיבושת אז אני עניתי מאד דברתי קשה ונעניתי לך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

האמנתי - אמר ר' משה: עתה אאמין כי מה שהייתי מדבר על לבי היה אמת, שאמר שובי נפשי ופירוש אני עניתי כמו דלותי מגזרת עני וכמו: זמיר עריצים יענה: ופירוש, אני אמרתי. על עת שנכתב בו ויהי דוד נחפז ללכת, וטעם כל האדם כוזב על שמואל שהבטיחו, או כוזב כמו לא יכזבו והטעם נכרת כי חשב שיהרג.

ולפי דעתי: עתה אאמין כאשר אדבר, כי קודם עתה דברתי כזבים וככה עניתי כמו ויען איוב הראשון וענית ואמרת:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"האמנתי" - אמנה גדולה היתה בלבי כי הייתי מדבר כאשר הייתי מעונה מאוד בתכלית הסכנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(י-יא) "האמנתי", ר"ל אני מאמין בכל לב מה שאדבר ואחליט עתה, והוא שאדבר לאמר כי "עניתי מאד" בעת אשר "אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב", שמה שאמרתי אז בעת היאוש, שאז אמרתי בחפזון ובבלי ישוב הדעת שכל האדם כוזב, דהיינו שאין ממש בחיי האדם ובכל עניניו כי בהבל ילך ובחשך שמו יכוסה, כן אמרתי אז בחפזי שלא בהשכל, ועתה "אדבר" ואומר שאז "עניתי מאד", שהייתי מעונה ויורד מאד בשפל המדרגה להתיאש כל כך, כי אני רואה עתה שיש תקוה ויש שכר ואין האדם כוזב, ומבאר כי.  

<< · מ"ג תהלים · קטז · י · >>