מ"ג תהלים קז מ


<< · מ"ג תהלים · קז · מ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
׆ שֹׁפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים
  וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שופך, נדיבים - הם הנכבדים, כמו: להושיבי עם נדיבים וכסא כבוד, על כן בוז הפך כבודם. ויתעם - שיסכל דעתם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(מ-מא) "שפך", העוצר והמושל שכבשם שופך בוז על נדיבים, ויתעם להוליכם לגולה, כמו שהיה בעת כבש נבוכדנצר את ירושלים שאת כל נדיבי העם הגלה ויהרוג רבים מהם, ומדלת עם הארץ אשר אין להם כל מאומה השאיר לכורמים וליוגבים, ואז "וישגב אבין מעוני" והם "ישימו כצאן משפחות", ויפרו וירבו בארץ כצאן הפרים ורבים מאד:

 

<< · מ"ג תהלים · קז · מ · >>