פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כא-כב) "
יודו וכו' ויזבחו", הנה בשתי פעמים הראשונים לא הזכיר רק שיודו על הנס הפרטי שנעשה להם עתה, הגם שהדין הוא שמי שנעשה לו שני נסים כשמברך על נס אחד צריך לברך גם על השני כמ"ש בפרק הרואה, והיה ראוי שהיוצא מבית האסורים יזכיר גם נס הצלת המדבר, אולם הוא לא הכיר עדיין חסדי ה', כמ"ש אוילים מדרך פשעם, ולא הודה רק על הדבר שניצל ממנו בשעתו, ועתה שניצל זה שלשה פעמים, "
יודו לה' חסדו ויספרו מעשיו", שיספר גם הנסים הראשונים, וכן עד עתה לא הביאו עדיין זבח תודה, ועתה "
יזבחו זבחי תודה" זבחים רבים, גם בעד הפעמים הראשונים שלא השלימו הודאתם כראוי, ויספרו כל הג' נסים ביחד:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יורדי", עתה מצייר שאחר ששבו מגלותם והלכו דרך הים באניות הראם ה' נפלאותיו עוד הפעם, למען יודו לה' חסדו בבואם לארצם, ובאר כי יש בזה שני ענינים,
- א) "יורדי הים באניות",
- ב) יש מהם אשר המה "עושי מלאכה במים רבים", שיודעים תחבולות ומלאכות להעמיד את האניה בעת הסער ולהנצל:
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר" ויעמד רוח סערה, והרוח תרומם את גלי הים:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יעלו", ובזה היורדים באניות פשוטים הם "
יעלו שמים וירדו תהומות", כי כל גל ירומם את הספינה למעלה ואח"כ תרד למטה:
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יחוגו", ואלה שעושים מלאכה במים רבים הם יעמידו את הספינה ע"י שמשליכים הברזל לתוך הים שאז לא תתרומם הספינה בגובה אבל אז "
יחוגו וינועו כשכור" הנה והנה במקום עמידתם, "
וכל חכמתם תתבלע" כי האניה חשבה להשבר במקומה:
ביאור המילות
"
יחוגו". מענין חוג ומחוגה (היושב על חוג הארץ), יעשו תנועה סביביית ומחוגה סביב עצמם כשכור:
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כח-כט) "
ויצעקו וכו' יקם סערה לדממה", ר"ל שלהראות נפלאותיו יקים את הסערה בהפלגה רבה, והגיעו לתכלית הרעש פתאום יהיו לדממה "
והגלים יחשו", להודיע כי יד ה' עשתה זאת:
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
(כט-ל) "דממה, ויחשו, ישתוקו". הדממה מציין ההפסקה מן הדבור או הרעש קודם לו, לא כן חשה מציין העדר הדבור או הסער לבד (ישעיה ס"ב ו'), ושתק מציין השתיקה שהוא הפך הריב או הרעש הגדול, באין נרגן ישתק מדון, וישתק הים מזעפו, שהשמחה תגדל כפי שהיה גדול הרעש תחלה, ובדברי חז"ל כולל במלת שתיקה העדר הדבור לבד כמלת חשה בלשון המקרא.
"
מחוז, גבול". כמו עם שאול עשינו חוזה:
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וישמחו", ובזה תגדל שמחתם,
- א) במה "שישתקו" הגלים,
- ב) במה "שינחם אל מחוז חפצם" בלא פגע:
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(לא-לב) "
יודו, וירוממוהו", כי בהגיעם לארצם שם יודו במקהלות רבבות אלפי ישראל בארץ ולפני הזקנים הנמצאים שמה, ויש הבדל בין הרוממות והתהלה, "
הרוממות" היא מצד מעשיו הנסתרים, וזה "
להמון עם" הבלתי מכירים את ה' הוא מרומם בעיניהם, "
והתהלה" הוא מצד מעשיו הגלוים, וזה "
במושב זקנים" ותלמידי חכמים המכירים מעשיו, וכמ"ש חז"ל צריך לאודויי באפי עשרה ותרין מנייהו רבנן:
ביאור המילות
(לא-לב) "
יודו, ירוממו". עמ"ש ישעיה
(כ"ה א'):
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(לג-לד) "
ישם", אחר שדבר על חסדי ה' עם אנשים יחידים ידבר על השגחתו הנראית בכוללים, בין על מדינות שלמות בין על כתות אנשים. הנה נראה לפעמים שע"י רעת היושבים יחריב ארצות הישוב, ומקום שהיה שם "
נהרות ישים" אותם "
כמדבר", והמעינות שמשם היה "
מוצאי מים" אל הנהרות "
ישים לצמאון", ועי"כ יהפך "
ארץ פרי למלחה", וכ"ז ע"י "
רעת יושבי בה":
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
(לד-לה) "מדבר, ארץ ציה". עי' ישעיה ל"ה, ירמיה ב' ו', וע"ל ק"ז ד'.
"ומוצאי מים". הם מעינות ומקורות.
"
למלחה". לארץ מלחה
(ירמיה י"ז):
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ישם", וכן נראה בהפך שלפעמים ישים את המדבר לאגם מים, וארץ ציה שהיא יבשה יותר מן המדבר תהיה למוצאי מים, שמשם יצאו מקורות מים שעל ידם תהיה המדבר לאגם מים:
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(לו-לח) "
ויושב שם רעבים" והם "
יכוננו" שם "
עיר מושב",
פסוק לז
• לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וגם "
יזרעו" שם "
שדות ויטעו כרמים", ונגד מ"ש שיזרעו שדות, אמר "
ויעשו פרי תבואה", שהשדות והכרמים יעשו פרי נגמר לא בוסר, ונגד מ"ש ויכוננו עיר מושב אמר "
ויברכם וירבו מאד", שיברכם בנכסים, וירבו בבנים ובבנות, וגם בהמתם לא ימעיט:
ביאור המילות
"
פרי תבואה". פרי נגמר ששם תבואה מורה שנגמר הפרי כמ"ש ס' התורה פ' קדושים:
פסוק לח
• לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק לט
• לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וימעטו", ולפעמים "
ימעטו וישחו", ע"י "
עוצר רעה", היינו שיכבשום ממשלה רעה, וימעטו ע"י שיהרוג הרבה מהם והנשארים ישחו מיגון, כי.
ביאור המילות
"
מעוצר". ממשלה, כמו יורש עצר,
(שופטים י"ח):
פסוק מ
• לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(מ-מא) "
שפך", העוצר והמושל שכבשם שופך בוז על נדיבים, ויתעם להוליכם לגולה, כמו שהיה בעת כבש נבוכדנצר את ירושלים שאת כל נדיבי העם הגלה ויהרוג רבים מהם, ומדלת עם הארץ אשר אין להם כל מאומה השאיר לכורמים וליוגבים, ואז "
וישגב אבין מעוני" והם "
ישימו כצאן משפחות", ויפרו וירבו בארץ כצאן הפרים ורבים מאד:
