מ"ג תהלים קד כט


<< · מ"ג תהלים · קד · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן
  תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן
    וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוסף רוחם" - לשון כליון כמו (לעיל עג) ספו תמו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תסתיר - הטעם כאשר לא תפתח ידך כאילו שכחתם או אינך רואה אותם, או יבהלון.

תוסף - כמו תאמר כדרך רוחו ונשמתו אליו יאסוף.

ואל עפרם ישובון - כי העצמות הם בחיות הארץ ובם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תוסף" - כאשר תאסף רוחם אל מקום גניזתם אז יגועון וישובו לעפרם אשר נבראו ממנה

"תסתיר פניך" - אבל בעת תסתיר מהם פניך מכל וכל אז יאחזם בהלה ופחד 

מצודת ציון

"תוסף" - כמו תאסף והוא ענין מיתה והכנסת הרוח אל מקום גניזתו

"יגועון" - ענין מיתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תסתיר פניך", ולא תתן להם כל מאומה ואז "יבהלון" וגם "תוסף רוחם" שסוף החיים למות, ואז תאסוף את הרוח שנפחת בם, ואז "יגועון וישובו אל עפרם", אבל בכ"ז לא יתמו המינים הגם שיגועו האישים, כי.

ביאור המילות

"תוסף". משורש אסף:
 

<< · מ"ג תהלים · קד · כט · >>