מ"ג תהלים קד טו


<< · מ"ג תהלים · קד · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ
  לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן
    וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויין" - אשר ישמח לבב אנוש גם אותו יוציא מן הארץ

"ושמן" - להצהיל בו פנים

"ולחם" - אשר לב אנוש יסעד

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויין - הזכיר הלחם והיין, כי שניהם חיי האדם, ובעבור שהזכיר מעשה היין הזכיר מעשה הלחם. להצהיל - לתקן להאיר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולחם" - מצמיח הלחם להסעיד לב האדם מחולשתו

"ויין" - מצמיח היין המשמח לב שותהו

"להצהיל" - מצמיח השמן להאיר פני האדם על ידו כשירבה לאכול ממנו ולמשוח בו 

מצודת ציון

"להצהיל" - ענין הארה כמו צהלה ושמחה (אסתר א)

"יסעד" - ישען

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויין",
  • ג) ברא עץ פרי ואילני סרק, והחשובים שבעץ פרי הם הגפן שממנו יוציא "יין אשר ישמח לבב אנוש", והזית אשר ישמש "להצהיל פנים משמן", והם אשר נבראו לתוספת עידון ותענוג, אבל לא יועילו בלא הלחם הסועד את הלבב, ור"ל שהיין ישמח והשמן יצהיל פנים בצירוף "הלחם אשר לבב אנוש יסעד", כי בלעדי הלחם ימר שכר לשותיו ולא יצהיל פנים:

 

<< · מ"ג תהלים · קד · טו · >>