מ"ג תהלים קד ז


<< · מ"ג תהלים · קד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן
  מִן־ק֥וֹל רַֽ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן גערתך ינוסון" - כשאמרת (בראשית א) יקוו המים ומאותו הקול יחפזון ונקוו אל מקום אשר יסדת להם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מגערתך - יספר גלי הים בבא עליהם רוח סערה, גם הרעם יעשה מעשה גדול בים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מן גערתך" - כשאמרת יקוו המים נסו אל המקום שהמה שם

"מן קול רעמך" - בעת השמעת להם קולך שהוא כקול רעם מהרו אז ללכת אל מקומם  

מצודת ציון

"יחפזון" - מלשון חפזון ומהירות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ז-ח) "מן גערתך", המאמרים מקבילים, "מן גערתך ינוסון יעלו הרים, מן קול רעמך יחפזון ירדו בקעות", שיש הבדל בין ניסה ובין חפזון, הנס נס מן הדבר ע"י הכרח, והנחפז נחפז אל הדבר מפני שרצונו בדבר ההוא, שתחלה מה שעלו המים אל הרקיע היה נגד טבעם הקודם, רק שגער ה' בם ונסו ע"י גערת ה' ופקודתו מן המקום שהיו בו, ועלו הרים שהעליה הוא נגד טבע המים, ואח"כ "מן קול רעמך", שהרעם מפוצץ העננים ומוריד הגשם למטה "ירדו בקעות" למטה, וזה היה כפי טבע המים שטבעם לירד מלמעלה למטה, ועז"א "יחפזון" שנחפזו אל מקומם הטבעי למטה, ונקוו "אל מקום זה" אשר "יסדת להם", שהוא ים אוקינוס:

ביאור המילות

"ינוסון, יחפזון". הנס הוא מן הדבר ע"י הכרח והחפזון הוא אל הדבר ברצונו, כמ"ש ישעיה (נ"ב י"ב):
 

<< · מ"ג תהלים · קד · ז · >>