מ"ג תהלים קב יח


<< · מ"ג תהלים · קב · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר
  וְלֹא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הערער" - הצועק כמו (ישעיהו טו) זעקת שבר יעטרו ד"א ערער הרוס ונשחת כמו (לקמן קלז) ערו ערו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פנה - הזכיר כי בנין ציון יהיה בעבור תפלת ישראל בגלות שהם דומים כערער בערבה. והאומר כי ישראל נקראו ערער, בעבור ערו ערו איננו נכון, כי האומרים ערו ערו הם האדומים לבבליים כאשר אפרש במקומו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פנה" - כי פנה אל תפלת ישראל המעורר תפלה בתמידות 

מצודת ציון

"הערער" - מלשון הערה ר"ל המעורר בתפלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פנה", אמר העני המתפלל תפלה זאת, הגם שימי כצל נטוי ולא אראה את הגאולה, בכ"ז אבטח כי התפלה הזאת שאני מתפלל על הגאולה, הגם שהיא תפלת הערער היא נשמעת מה', (כמ"ש ה' שמעה תפלתי), ור"ל שכל התפלות שמתפללים בעת החורבן, "בין תפלת הערער ה' פונה אליו", ובין תפלת הרבים, "לא בזה את תפלתם", וה' שומע כל התפלות האלה ואוסף אותם ושומר אותם ליום נועד, וה' אומר.

ביאור המילות

"הערער". כמו והיה כערער בערבה, ומשתתף עם ערירי, עץ העומד בודד:
 

<< · מ"ג תהלים · קב · יח · >>