מ"ג תהלים קב ד


<< · מ"ג תהלים · קב · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י
  וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹקֵ֥ד נִחָֽרוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נחרו" - הנו"ן משמשת כמו נעשו נקנו והוא לשון יובש כמו (איוב ל) ועצמי חרה מני חורב נחר מפוח (ירמיהו ו)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - דרך משל, כאילו ימיו הושמו כעשן כדרך כלו כעשן כלו.

ומלת כמוקד – שתים.

ונחרו - כמו וחרה נחשתה כדרך ממרום שלח אש בעצמותי כי רוב כעסו על אויביו חמס גופו, עד שנחרו עצמיו שהם בתולדת קרות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כמוקד" - הוא מקום הבערת האש כמו על מוקדה (ויקרא ו')

"נחרו" - ענין יובש כמו נחר מפוח (ירמיהו ו'

מצודת דוד

"כלו בעשן" - ימי הטובים כלו מהר עם העשן ודומה לו הכלה במהרה

"כמוקד נחרו" - נתייבשו במקום המוקד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי כלו בעשן ימי", מבאר מדוע מבקש שיענהו מהר, כי הגיע לתכלית האבדון ומצייר את הצרה כאש, ואת הגוף הכללי של האומה כנתון באש עלי מוקדה, והחלקים הנפרדים ע"י התכת האש ועולים כעשן באויר הם הימים שהוא זמן חייו, "והעצמות" שנשארו "נחרו כבמוקד":

ביאור המילות

"נחרו". שרשו חרר והנו"ן על בנין נפעל, שנשרפו מרוב חמימות הקדחת:
 

<< · מ"ג תהלים · קב · ד · >>