מ"ג תהלים צד יד


<< · מ"ג תהלים · צד · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ׀ לֹא־יִטֹּ֣שׁ יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ
  וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי, עמו - כנגד עמך ה' ידכאו.

ונחלתו - כנגד ונחלתך.

והטעם: שלא יטשם לנצח.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא יטוש" - לא יעזוב עד עולם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי" ועמ"ש עמך ה' ידכאו ונחלתך יענו משיב כי לא יטוש ה' עמו, וסופו לריב ריבם מיד הרשע המריע להם:

ביאור המילות

"כי לא יטוש ה' עמו, ונחלתו לא יעזוב". הנטישה היא יותר מן העזיבה, שמפריד הדבר מאתו בכח, ואמר למעלה (כ"ז) אל תטשני ומוסיף אל תעזבני, ובמ"א (ח' נ"ז) יהי ה' אלהינו עמנו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבינו אליו, שר"ל שיהיה עמנו כמו עם אבותינו ואל יעזבנו, וכן אל יטשנו בהרחקה יתירה כדי שעי"כ יטה לבבינו אליו מתוך הכרח היסורים, וכמו שפרשתי שם, וכבר התבאר שיש הבדל בין עם ובין נחלה, שנחלה הוא מצד הקשר שי"ל עמהם שעי"ז הם לו נחלה עולמית ע"י קדושתם, ועז"א שמצד שהם עמו הגם שיעזבם לפעמים ע"י רוע מעשיהם לא יטשם, ומצד שהם נחלתו אף לא יעזבם שהוא קל מנטישה:
 

<< · מ"ג תהלים · צד · יד · >>