מ"ג תהלים פט יט


<< · מ"ג תהלים · פט · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לַיהוָה מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י לַ֭יהֹוָה מָגִנֵּ֑נוּ
  וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - מלכנו - הוא דוד שלך. הוא ומגננו שיגן בעד עמו, והטעם כפול כמשפט.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי לה' וגו'" - כאשר היה מגננו לה' אז תרומם קרן ר"ל כאשר יהיו המלכים המגינים על עמם יראי ה' אז משלו ממשל רב

"ולקדוש וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לה'", מבאר שנית שני דברים אלה, שנגד ההשגחה באמצעות הטבע אומר "כי לה' מגננו", ונגד ההשגחה באמצעות הפלאות אומר "ולקדוש ישראל מלכנו", כי יבואר אצלנו תמיד שיש הבדל בין כשיזכיר שם הויה סתם, שאז ידבר עליו מצד שהו בורא העולם ומהוה ומנהיג ומקיים המציאות הכללי בהנהגה הכללית, ובין כשיזכירנו בכינוי אל ישראל כמו אלהי ישראל אביר ישראל קדוש ישראל, שאז ידבר עליו מצד המעשים הנפלאים שיעשה לעם ישראל והקשר והדיבוק שיש לו עמהם, וכשיזכיר שם קדוש ישראל יכוין על הקשר שיש לו עמהם ע"י קדושת מעשיהם, עפ"ז אמר נגד ההשגחה באמצעות הטבע שזה קורא מגננו, מה שהוא מגן לנו כפי הטבע, זה מיוחס לה' בורא ומנהיג המציאות הכללי, ונגד הנסים והפלאות הגבוהים שיתרוממו ע"י מלכות בית דוד אומר "ולקדוש ישראל מלכנו", שמלכנו והנסים שיתנוססו אליו הוא מיוחס לשם קדוש ישראל מצד השגחתו המתרוממת ע"י קדושת מעשיהם, - ועתה נעתק לספר בפרטות מ"ש ולקדוש ישראל מלכנו, ויציע בארך ההשגחה שנתגלה אל מלכות ב"ד ואיך גם בזה נודעו שני הדרכים אשר נתגלו בהנהגה הכללית הנקראים בשם חסד ואמונה:

ביאור המילות

"ה', קדוש ישראל". הבדלם ישעיה (א' ד') ובכ"מ בתנ"ך:
 

<< · מ"ג תהלים · פט · יט · >>