מ"ג תהלים פט ד


<< · מ"ג תהלים · פט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כָּרַ֣תִּי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י
  נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כרתי - הנה הזכיר בתחלה,כי לפני הברית דבר השם היה חסד ואחר הברית אמונה.

והמפרשים עולם חסד יבנה - כי בחסד נבנה העולם איננו מטעם זה המזמור.

ועוד: כי כל עולם בכל המקרא הוא זמן.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כרתי" - ר"ל וזהו החסד שאמר כרתי ברית לבחירי וחוזר ומפרש נשבעתי לדוד עבדי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כרתי", הוא מאמר ה', המשורר יאמר, כי לעומת שאנחנו משיגים את החסד והאמונה המתפשטים בעולם הכללי, קבלו מפי הנביאים שחסד ה' ואמונתו מתפשט גם על אישים פרטים, שה' אמר שכרת ברית עם דוד, שבענין הברית הזה נמצא ג"כ חסד ואמונה, שנגד החסד אמר "כרתי ברית לבחירי", שכריתת הברית היה מצד הבחירה שבחרו ה' (לא מצד השקף על מעשיו רק מבחירת ה') שזה ממדת החסד שלא ישקיף על המעשה, ונגד האמונה שהיא כפי הזכות והמעשה אמר "נשבעתי לדוד עבדי", שעוד הוסיף ונשבע לו מצד שהוא עבדו ועובד עבודתו, שמצד זה יחוייב שישמור לו אמונתו כפי זכותו, וזה כבריאת עולם שראשית הוייתו היה מצד בחירת ה' לבד שהוא החסד, ואח"כ מתקיים עפ"י האמונה שהוא מצד ענין הנמצאים ומציאותם:

ביאור המילות

"בחירי, עבדי". וכן ישעיה מ"א ח', מ"ב א', לקמן ק"ה ו':
 

<< · מ"ג תהלים · פט · ד · >>