מ"ג תהלים פט ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַֽסְדֵ֣י יְ֭הֹוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה
לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והיה בספרד חכם גדול וחסיד וזה המזמור היה עליו קשה ולא היה קורא אותו ולא היה יכול לשמוע, בעבור כי זה המשורר ידבר כנגד השם הנכבד קשות. והגאון לא הזכיר בפירוש תיקון זה המזמור. ורבי משה הכהן האריך בענין זה וחקרתי ספרו כמה פעמים ולא יכולתי להבין דברו והנה סוד זה המזמור כאשר החל חסדי ה' יספר חסדי השם ומה שנשבע לדוד והוא מדבר על דברי האויבים שהם מחרפים ומכזבים, על כן הזכיר חרפת עבדיך אשר חרפו אויביך ה' ויורה סוף דברי כי הוא מאמין בביאת המשיח אשר חרפו עקבות משיחך כאשר אפרש.
חסדי - השם ואמונתו עד עולם עשיר.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חסד, אמונה". אצל בני אדם גדר האמונה הוא לשמור הבטחה או חיוב, וגדר החסד הוא מה שיתנדב מבלי חיוב או הבטחה, ואצל ה' מצאנו שעפ"י יסוד זה יכנה ההנהגה הטבעיית בשם אמונה, כי בו שומר אמונתו אל העולם, שיסדה לעולם על חקי הטבע הקבועים, ואת ההנהגה הנסיית בשם חסד, כי זה יעשה מנדבת לבו מבלי חיוב קודם, ובס' זה הוכפלו שמות אלה בפסוק ג', ט"ו, כ"ה, כ"ט, ל"ד, נ', וחוץ מזה מבואר נגלה שכל דבור ודבור סובב על הקוטב הזה, וכבר דבר על שני אלה למעלה ל"ג ה', ל"ו ו', צ"ב ג'. ובכ"מ.
"אשירה, אודיע". על הנפלאות ישוררו בשירים, ודברים הטבעיים הרגילים אין דרך לחבר עליהם שירים רק יודיעו ויספרו אותם.
"עולם, דור ודור". הבדלם בארתי בכ"מ, ונרשם למעלה ל"ג י"א: