מ"ג תהלים פא יב

<< · מ"ג תהלים · פא · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י
  וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽי׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"לא אבה" - לא רצה 

מצודת דוד

"לא אבה" - לא רצה לשמוע לי

"ולא שמע" - אבל עמי לא שמע לקולי

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(יב-יג) "ולא", אבל ע"י "שישראל לא שמע לקולי" ועבדו ע"א, עי"כ "אשלחהו בשרירות לבם", שלחתיו מעל פני והסירותי השגחתי מהם, (וע"כ לא ירד המטר ההשגחיי בעתו), ובכ"ז "הם ילכו במועצותיהם", ולא שבו אלי:

ביאור המילות

(יב-יד) "ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי". שם ישראל הוא שם מעלתם מצד עצמם, ושם עמי הוא שם הקשר שיש להם עם אלהים שהם משועבדים לו כעם למלכם, מצד השעבוד של עמי מחויבים לשמוע בקולו, ומצד מעלתם בעצמם ראוי שיאבו בעצמם לה', וכן אמר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו, שמצד מעלתם ישראל ראוי שילכו בדרכי ה' מעצמם מצד מעלתם:

 

<< · מ"ג תהלים · פא · יב · >>