מ"ג תהלים עח סה


<< · מ"ג תהלים · עח · סה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַ֖ץ כְּיָשֵׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י
  כְּ֝גִבּ֗וֹר מִתְרוֹנֵ֥ן מִיָּֽיִן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מתרונן" - מתעורר ומתגבר בדבור להקיץ מיינו מתרונן לשון רנה הוא

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקץ - דבר הכתוב כנגד מחשבות פלשתים שתפשו מקום הכבוד, או על דרך משל, בעבור שלא נראתה גבורת הכבוד בהלקח הארון, ועתה מתרונן המתרונן מיינו שהוא בוטח בכחו. ויש אומרים: כי המתרונן הוא השכור בנפול התרדמה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מתרונן" - המתעורר משכרות היין ע"י צעקה ורנון

"ויקץ כישן" - כי עד הזמן ההוא החריש המקום מענוש את ישראל על מעשיהם כאלו היה ישן ובעת ההיא גברו העונות והקיץ משינתו לעשות בהם נקם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(סה-סו) "ויקץ", ובכ"ז הקיץ כמו הישן על שקנא לכבוד הארון, "ויך צריו אחור" מה ששת להם עפולים שהוא מכת אחור ומכת חרפה ובוז:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(סה) "ויקץ "כישן" א - ד - נ - י"הוא שם אדנות הוא שכינה שבארץ הקיץ "כישן", שהוא כי בראות כי גוים כבדוהו ולא ישראל היה ישן מלפקוד את עמו ומלהצר את צריהם אך על ידי זכות אשת פנחס הקיץ "כישן". והוא בשום לב אומרו השינה אחר ההקצה ולא אמר "ו"כישן" הקיץ" לומר כי לא הספיק זכות להתעורר בעצם [להצר את] צריו על כי צריו פארוהו, על כן לא היתה ההקצה שלמה כי אם עודנו "כישן"מעט, ולא "כגבור"מתרונן משמחתו לינקם רק כמתרונן מיין שאינו מתאמץ בנקמה על כן לא הרגם, רק הטיל הכעס בבייש אותם בעולם ולהניחם בחיים שהוא כי

<< · מ"ג תהלים · עח · סה · >>