מ"ג תהלים עח נד


<< · מ"ג תהלים · עח · נד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֭יְבִיאֵם אֶל־גְּב֣וּל קׇדְשׁ֑וֹ
  הַר־זֶ֗֝ה קָנְתָ֥ה יְמִינֽוֹ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויביאם אל גבול קדשו - ירושלם.

הר זה - הוא הר המוריה, אם אסף זה המשורר הוא שהיה בימי דוד אולי התנבא, או אמר זה המזמור אחר נבואת גד.

ולפי דעתי: כי גבול קדשו – הוא ארץ ישראל.

והר זה קנתה ימינו – ההר הטוב הזה והלבנון, והעד על זה הפירוש שאחר כן כתיב.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הר וגו'" - זה בה"מ אשר קנתה ימינו להיות שלו לשכון שמה

"גבול קדשו" - זה א"י

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויביאם", ובזה קיים כל הבטחותיו, ויביאם לארץ ישראל, ושם בחר להם הר המוריה לבית המקדש, כמ"ש תביאמו ותטעמו בהר נחלתך:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(נד) "ויביאם"}כו'. לא אמר "ויוליכם" כי אם "ויביאם" להורות כי מושב שכינה בארץ ישראל היא "ויביאם" אצלו "אל גבול קדשו"הוא תחום ארץ ישראל, שארץ העמים היה גבול חצונים. ואל יעלה על רוחך כי לא יקרא "גבול קדשו"רק הר המוריה אשר שם האלקים, כי הנה "הר זה"תואר גדול מזה יש לו, שהוא כי "הר זה"קנתה אותו "ימינו"ית', אך כל שאר ארץ ישראל לא יבצר מהקרא "גבול קדשו". או יאמר אל תתמה אם ראשית גבול ארץ ישראל אני קורא "גבול קדשו", כי דע איפה כי אין צריך לומר הר המוריה כי אם גם "הר זה"שבגבול ארץ ישראל "קנתה ימינו", והוא ענין מאמרם ז"ל (תענית י א) על פסוק עד לא עשה ארץ וחוצות (משלי ח) כי תחלת ברייתו של עולם לא היה כי אם ארץ ישראל ואחר כך נתפשטה חוצה לארץ וזהו "עד לא עשה ארץ וחוצות" כי תחלה עשה ארץ ואח"כ חוצות, וידוע כי עולם חסד יבנה שהוא ימין, נמצא שבהברא העולם בימין חסדו "הר זה קנתה ימינו", באופן כי גם "הר זה"שבתחלת תחום הארץ "גבול קדשו"יקרא, ומשם החל הוא יתברך

<< · מ"ג תהלים · עח · נד · >>