מ"ג תהלים עח יט


<< · מ"ג תהלים · עח · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְדַבְּר֗וּ בֵּאלֹ֫הִ֥ים
  אָ֭מְרוּ הֲי֣וּכַל אֵ֑ל
    לַעֲרֹ֥ךְ שֻׁ֝לְחָ֗ן בַּמִּדְבָּֽר׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===פסוק יט===


וידברו - לערוך שלחן, משל על הבשר.

וטעם במדבר - מקום שאין שם יישוב.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"היוכל" - האם יוכל אל לערוך במדבר שלחן מלא להאכילם בשר 

מצודת ציון

"לערוך" - ענין סדור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וידברו באלהים שאמרו היוכל אל לערך שלחן" שהשלחן לא יחסר כל בו לחם ובשר ומים, אם יוכל לערוך שלחן שלם שלא יחסר דבר, שהגם שעד עתה נתן לנו בשר.

ביאור המילות

"לערך שלחן". שלחן מלא מכל:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט)"וידברו באלקים"ומר שהיתה מדת הדין מונעת הטוב מהם ומזה נתפשטו לומר היוכל כו' גם מדת חסד "א - ל לערוך שלחן במדבר"מקום שאין המבט שלו גוזר בו שפע לחם ומים, ועל כן קראם למעלה "דור סורר ומורה", שמתחילים במעט כמוהו:

והביטו וראו איך רעה "בלבבם"ואין רעתם מה שיוציאו בשפתם, כי הלא אין עיקר תביעתם רק עריות שבלבבם, כי הלא קל וחומר הדברים כי (כ) "הן הכה צור ויזובו מים" כאשר ראו בעיניהם, וניכר שלא בטבע היה כי הלא "ונחלים ישטופו", ו"הגם לחם"כלומר אין צריך לומר המן שהוא לחם מן השמים, כי אם "הגם לחם"גשמי מכל שכן שיוכל תת, כי האם מה שהוא "גם לחם"כמן "יוכל"ודאי "תת"מקל וחומר, ואם כן האם יש ספק "אם יכין שאר לעמו"בתמיה, שאין צריך בריאה והויה חדשה רק הכנה, כי הבעלי חיים או עופות ישנם בעולם כלומר שודאי יכין, אם כן אמור מעתה כי אין זה רק דבר אחר שבלבבם:

<< · מ"ג תהלים · עח · יט · >>