מ"ג תהלים עח ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֤א יִהְי֨וּ ׀ כַּאֲבוֹתָ֗ם
דּוֹר֮ סוֹרֵ֢ר וּמֹ֫רֶ֥ה
דּ֭וֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ
וְלֹֽא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"סורר" - סר מדרך הישר
"ומורה" - ענין מורד ומסרב
מצודת דוד
"ולא נאמנה" - לא האמינו בו
"לא הכין לבו" - אל דבר ה'
"כאבותם" - המה אנשי דור המדבר שהיו סוררים מדרך ה' ומורדים בומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "דור סורר ומורה" יודעים רבונם ומורדים בו,
- ב) "דור לא הכין לבו" לדרוש את ה' כלל ולדעתו,
- ג) "ולא נאמנה את אל רוחו", שרוחו הפנימי המעלה הציורים על הלב היה מעלה ציורים רעים לכל חטאת עד שלא יכול לעמוד באמונה בעבודת האל:
ביאור המילות
אלשיך
השאלות
(ז - ח) "ולא ישכחו כו' ולא יהיו"כו'. ולא להזכיר ולספר תהלות ה', רק ללמדם מוסר לקיים מצוה זו עתה באתי ברוח הקדש, והלמודים הם ג':
א' הוא "וישימו באלקים כסלם" ולא יבטחו בכחם. ב', "ולא ישכחו מעללי" שם "א-ל" אשר עשה בתורת חסד "א-ל" מבלי היותנו ראויים, ועל ידי כן כאשר יזכרו מה שקבלו בתורת חסד ישמרו חקיו למה שהם חקיו, ותורותיו למה שהם תורותיו, שלא על מנת לקבל פרס. שלישי, "ולא יהיו כאבותם"כו'. ושמא תאמרו איך נחשד להיות "דור" אחד "סורר ומורה" כי אפילו על בן אחד קשה עד שיש אומר שלא היה, כי הלא דעו איפה כי אין היצר הרע מאביד את האדם פעם אחת רק קו לקו, כי אשר היו דור "סורר ומורה" לא מתחלה היו כך, רק היחלו מעט מעט כי תחלה "דור לא הכין לבו" לעבוד כראוי, אך רוחו עדיין שלם עם ה', ואשר לא הכין לבו ומזה נמשך שלא נאמנה את - קל רוחו הוא גם נפשו, ונגעו באמונה חלילה:
ובראשון החל, הוא אומרו "וישימו באלקים כסלם" כו'. אמר