<< · מ"ג תהלים · עז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים וְאֶהֱמָ֑יָה
  אָשִׂ֓יחָה ׀ וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אזכרה אלהים" - החסד שהיה רגיל לעשות לי בימי חבתי

"אשיחה" - באותן חסדים וטובות

"ותתעטף רוחו" - פשמי"ר בלע"ז

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אזכרה, ואהמיה - מלא והיו"ד תחת ה"א. ותתעטף - כמו העטופים ברעב.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אשיחה" - ענין ספור התלאות כמו ישפוך שיחו (לקמן ק"ב)

"ותתעטף" - ענינו כפוף ומעונה כי מגודל הצרה נראה כאלו מעוטף קצתו בקצתו בעבור הכפיפה 

מצודת דוד

"אשיחה" - אספר תלאותי ורוחי כפופה ומעונה זה זמן רב

"אזכרה" - כשאני זוכר בכובד הגלות לבי הומה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אזכרה", מבאר מדוע מאנה נפשו להנחם, כי "אזכרה אלהים" שהוא היה תומך אותו בידו העליונה, ונדמה לו כי נשתנה ימין עליון עי"כ "ואהמיה" מצייר שמרוב חולשתו נפסק ממנו כח הדבור רק "אהמיה ואשיחה", המיה ושיח לבד, ואח"כ "תתעטף רוחי", כאילו נפל בחולשה קרובה אל המות:

ביאור המילות

"ואהמיה". היו"ד למ"ד הפעל. והה"א נוספת, אהמה בקול, ואשיח בלחש.

"ותתעטף רוחי". היא העילוף לגמרי, סדר החולשה עד העטפת הרוח:
 

<< · מ"ג תהלים · עז · ד · >>