מ"ג תהלים סח לה


<< · מ"ג תהלים · סח · לה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵאלֹ֫הִ֥ים
  עַֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל גַּאֲוָת֑וֹ
  וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תנו - פירש מה הוא הקול שהשם אמר: תנו עז, להודות בדיבור.

על ישראל - שהם סגולתו מכל הארץ עליהם תראה גאותו.

ועוזו בשחקים - כי משם יבוא העוז לישראל.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תנו עוז" - אמרו שכל החוזק הוא לה' לבדו ובעבור ישראל הראה גאותו וכחו נראה בשחקים בהלוך הכוכבים ומזלות אשר לא ישנו את תפקידם 

מצודת ציון

"תנו" - אמרו כמו נתנו לדוד רבבות (שמואל א י"ח) ויתכן שהוא מלשון שם יתנו צדקות ה' (שופטים ה') שהיא ענין ספור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תנו", אמנם הנהגה זו הנסיית לא ינהיג ה' רק בשביל ישראל כשהם ראוים לזה ע"פ מעשיהם, (לא כהנהגה הטבעיית שהיא קבועה תמיד), לכן אמר "תנו עוז לאלהים" שאתם תכינו א"ע במעשים טובים, שעי"ז תתנו לו עוז אל הנהגה זו הנעלה, כי "על ישראל גאותו ועזו בשחקים", הנהגת ה' ע"ש הפלא והנסים, נקרא בכתבי הקדש בשם גאות ה', שבו יתגאה על הטבע ויתנשא עליה, והנהגה זו קבועה בשחקים שהם למעלה מן השמים והמערכת, הנה "גאותו ועזו אשר בשחקים" להנהיג הנהגה הנסיית הוא "על ישראל" שזה ינהיג רק בעבורם וכפי מעשיהם אם יזכו לזה ולכן תנו עוז לאלהים, ע"י מעשים טובים:

ביאור המילות

"גאותו". כבר התבאר בכ"מ שגאוה הנאמרת אצל ה' הוא אם יתנשא על חקי הטבע ויעשה נסים ונפלאות, (עי' ישעיה י"ב, ולקמן צ"ג), וכן שחקים נבדלים משמים, שמורה על הנהגה הנסית כמ"ש (ישעיה מ"ד):
 

<< · מ"ג תהלים · סח · לה · >>