מ"ג תהלים סח כט


<< · מ"ג תהלים · סח · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ
  עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים
    ז֗֝וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עוזה אלהים וגו'" - עכשיו חוזר המשורר לתפלתו שהתפלל יקום אלהים ויפוצו אויביו עוזה אלהים והתגבר אשר כל אלה פעלת לנו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

צוה, עזך - לנצח דוד וזה עזה כמו הגבורה אתה האלהים פעלת לנו והנה משקל עזה, כמו חקה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עוזה אלהים זו" - ר"ל העוז הזו הבא מאלהים אשר עשה על הים הנה זה בעצמו כבר פעלת לנו על הגאולה ההיא כי כל ענייני הגאולה שמורה ומוכנת להיות דוגמת גאולת מצרים

"צוה אלהיך" - כבר צוה אלהיך העוז והחוזק אשר יבוא לך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צוה", כן צוה "אלהיך", כן צוה "עזך", הוא צוה שיכנעו לפני עם ה', "עוזה אלהים", אתה עוז אלהים! (מצייר העוז כעצם מופשט) "זו פעלת" אתה "לנו", כי לא בכחנו עשינו את החיל, ור"ל "זו פעלת לנו מהיכלך" אשר הוא "על ירושלים", שבהיכל שכן עוז ה', ולכן "לך יובילו מלכים שי", השי שהביאו מלכים הוא שייך לך, ורמז עמ"ש (ש"ב ח') שתועי מלך חמת שלח לדוד כלי כסף וכלי זהב על אשר הכה את הדרעזר ודוד הקדיש אותם לה':

ביאור המילות

"עוזה". שם, ע"מ חוקה אחת:
 

<< · מ"ג תהלים · סח · כט · >>