מ"ג תהלים סח כח


<< · מ"ג תהלים · סח · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן ׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם
  שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם
    שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שם בנימין" - הצעיר נעשה רודה עליהם

"רודם" - כמו רודם בקמ"ץ משם זכה להיות מלך לפי שירד תחלה לים וכן אמר לו שמואל לשאול (שמואל א טו) הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה ותרגמו יונתן שבטא דבנימן עבר בימא בריש כל שאר שבטיא

"שרי יהודה רגמתם" - מתקנאים בהם וזורקין בהם אבנים וכן שרי זבולון ונפתלי וכן אמר לו צוה אלהיך עזך (סא"א) ד"א רגמתם רקמתם לבוש בגדי רקמתם ל' ארגמן כך חברו מנחם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שם בנימן צעיר - במספר, כי היה הזמן קרוב לדבר פילגש בגבעה, או בעבור היותו קטן מכל הבנים.

וטעם רודם – הרודה שיש להם והמ"ם סימן במקהלות ובא בקמץ קטן תחת גדול, כמו: המעלם מים.

ורגמתם - כמו: שרים וככה רגם מלך וכבר הזכרתי זה הפסוק בתחלת המזמור.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שרי זבלון וגו'" - וכן גם המה ריגמום באבנים ומוסב למעלה לומר ראויים המה לנס כי אינם כפויי טובה ומודים על הנס

"רגמתם" - היו רוגמים עליהם באבנים כי היו מתקנאים בהם

"שם" - בעבור הירידה אל הים שירדו שם זכה בנימין צעיר השבטים לצאת ממנו שאול המלך להיות רודה ומושל בישראל כי הם ירדו תחלה אל הים ובעבור זה זכו למלוכה כן ארז"ל 

מצודת ציון

"צעיר" - קטן

"רודם" - ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (לקמן קי)

"רגמתם" - ענין השלכת אבנים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שם", (הם דברי השיר שאמרו), יציירו את העמים שהביאו שבי כאלו הביאו חיות המדבר פרים עם אבירים ונכנעו לפניהם עד שנער "הצעיר" שהוא "בנימין רודם" במקלו, "ושרי יהודה" א"צ למקל כי ירדו בה ע"י "רגמתם", ע"י שישליכו עליהם צרור אבן, כמו שישליכו על הבהמה להטותה הדרך, וכן "שרי זבולון ונפתלי":

ביאור המילות

"רודם". רודה אותם, והרד"ק מפרש כמו רודם רודה בם, וכבר בארתי זה (יחזקאל ל"ד ד') שבד' מקומות נקשר הרדיה עם מלת את ע"ש.

"רגמתם". רוגם עליהם באבנים:
 

<< · מ"ג תהלים · סח · כח · >>