מ"ג תהלים סח יג


<< · מ"ג תהלים · סח · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן
  וּנְוַת־בַּ֗֝יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מלכי צבאות הגוים ידדון ידדון" - יתנדו וישלכו מתוך א"י וכנסת ישראל שהיא נות בית תחלק את שללם כמו שנאמר והי' סחרה ואתננה קדש וגומר (ישעיהו כ"ג)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונות בית - הקהלה שנשארת בירושלם שלא יצאה למלחמה, תחלק שלל אף כי היוצאת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ונות בית" - הכנסיה הדרה מעולם בבתי הארץ ההיא תחלק לעצמה שלל מלכי הצבאות ההמה

"צבאות" - וזהו הבשורה שמלכי צבאות האומות יהיו נדודים מא"י 

מצודת ציון

"ידדון" - מלשון נדידה

"ונות" - מלשון נוה ומדור

"שלל" - ענין ביזה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מלכי". ה' נתן אומר וכרוז, "שמלכי צבאות" הגוים אשר התאספו למלחמה "ידודון ידודון" מכאן אחד אחד, "ונות בית" שהוא ישראל "תחלק את שללם", מצייר את ישראל כנות בית כי היא בעלת הארץ הזאת, והאויבים הם זרים הבאים לגרשה מביתה, צוה שידודון מארץ לא להם:

ביאור המילות

"נות בית". בעלת הבית שהנוה שלה:
 

<< · מ"ג תהלים · סח · יג · >>