מ"ג תהלים סח י


<< · מ"ג תהלים · סח · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים
  נַחֲלָתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כוֹנַנְתָּֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גשם נדבות תניף" - עוד זאת עשית לנו אם הוצרכנו לגשמים הניפות והטלת עלינו תמיד גשמי נדבה וברכה "נחלתך ונלאה אתה כוננתה" - כשהיתה נחלת ארצך נלאה וצמאה למטר אתה כוננת אותה (מצאתי) נחלתך ונלאה הקרויה נחלתך והיא נלאה כלומר פעמים שהיא כך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גשם - הנה טעם אלהים בצאתך לפני עמך לספר תחלת נצוח ישראל.

ומלת תניף – תרוה, כמו: נפתי משכבי.

נחלתך - היא ארץ ישראל והטעם כי השם ירוה אותה לעולם, כדרך: תמיד עיני ה' אלהיך בה.

וטעם ונלאה – כאילו היתה נלאה, אתה כוננתה אותה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תניף" - ענין הזלה והתכה כמו ונופת צופים (לעיל יט)

"ונלאה" - הוי"ו יתירה והוא ענין עייפות כמו ונלאתי כלכל (ירמיהו כ

מצודת דוד

"גשם נדבות" - כשבאו לארץ הזלת עליה גשמי נדבה ר"ל לא בגמול המעשה כי אם בנדבה

"נחלתך ונלאה" - כשהיתה נחלתך עייפה וצמאה למטר הלא אתה ה' כוננתה אותה במטר רב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גשם", בעת חנו מחנה דוד אז במדבר יעפו מפני הצמאון, וירד להם הגשם והיה להם כמים קרים על נפש עיפה, וכן לא היה להם מה לאכול ונזדמנו להם מקנה רב מהאויבים שרעו במדבריות אלה ואכלו שלל אויביהם, וע"ז ישיר, הן "הנפת אתה אלהים גשם נדבות", (מצייר שבמקום הישוב החיוב מוטל עליו להוריד הגשם להכין מזון לבריותיו, לא כן במדבר אינו מחויב להוריד הגשם והיה נדבה וחסד, "נחלתך" הגשם הזה הנפת "על נחלתך" ובזה "ונלאה אתה כוננתה", כוננת את הנלאה ויגיעה מחום ומצמא:

ביאור המילות

"נדבות". הוא דבר שאינו מחויב רק שידבנו לבו, וקורא כן הגשם שיורד במדבר.

"תניף". תטיף על נחלתך.

"ונלאה". תואר, כוננת את הנלאה:
 

<< · מ"ג תהלים · סח · י · >>