מ"ג תהלים נט ח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בְּפִיהֶ֗ם
חֲ֭רָבוֹת בְּשִׂפְתֽוֹתֵיהֶ֑ם
כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃

"חרבות בשפתותיהם" - ואומרים בלבם מי שומע

"הנה", רק גרועים המה מן הכלבים בשני דברים

א) הכלבים רק מנבחים לא מדברים, וכלבים אלה "יביעון בפיהם "
ב) הכלבים רק נושכים לא ממיתים בחרב, והם "חרבות בשפתותיהם", שיאמרו בשפתותיהם כי יהרגני בחרב בבקר, ואמרו זה בלט וחשבו "כי מי שומע", ולא יודע הדבר אלי עד הבקר:

"חרבות" - הלה"ר שמדברים בפיהם כאלו יתנו חרבות ביד שאול להמיתני כי יאמרו מי שומע ולא יראו מאלהים

"יביעון" - ידברון כמו יביע אומר (לעיל י"ט)