מ"ג תהלים נד ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י
וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י
לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועריצים" - אנשים החזקים ממני מבקשים נפשי ואין בי כח לעמוד כנגדם
"לא שמו" - ומעולם אין פחד אלהים לנגדם ולא ימשכו ידם ממני מיראת ה'
"כי זרים" - אנשי הזיפים המה זרים משאול ואינם מבני משפחתו ועכ"ז קמו בי למסרני בידומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
או יהיה אומרו "כי זרים" כו' נמשך עם מה שאחר, והוא שאומר הנה ראוי הוא שעם היותם בעלי בחירה תצילני מידם, כי לא אותי מאסו כי אם אותך מאסו. כי הנה הם שני סוגים, "זיפים" המלשינים, וסיעת שאול מבקשי "נפשי" לספותה. הנה לא ראי זיפים שהם זרים ואינם מבקשי נפשי להרגני רק למוסרני חי כאומרו להסגירני ביד שאול כראי "עריצים" כי "בקשו נפשי", אך הצד השוה שבהם הוא, כי "לא שמו אלקים לנגדם סלה" כאילו לית דיין חלילה: