מ"ג תהלים נב ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֢ד לְשָׁ֫א֥וּל
וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ
בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

בבוא - קיצר הכתוב לספר המעשה, כי ידוע הוא.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"האדומי" - מתגורר היה באדום

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בא דוד אל בית אחימלך", כבר בארתי (בפי' שמואל א' כ"ב) שבזה היה תלוי עיקר המלשינות כי באמת בא דוד אל בית ה' לא אל בית אחימלך, ודואג שמע שדוד אמר שהולך בשליחות המלך, ושהוא רעב שאחזו בולמוס, וששאל לו באורים דבר סתמי ולא הודיע להכהן עקר שאלתו, באמרו שהמלך צוהו להעלים הדבר, ולא בקש חרב גלית כלל רק חרב סתם, ורק מפני שלא היה בידו חרב אחרת לקח חרב גלית, מכ"ז מבואר שהכהן עשה זאת בתום לבבו ובנקיון כפו, ורק דואג שינה הדברים, ואמר בא דוד אל בית אחימלך, שמשמע שבא לביתו, וע"ז לא אמר אל בית אחימלך הכהן, כי אמר שלא בא אליו מצד כהונתו רק מצד שהוא עמו בקושרים, ועל יסוד זה הוציא כל דבתו, שנדמה לשאול שבהיותו בביתו שלא בפני דואג גלה לו סתרו כי בורח הוא, גם שינה סדר הדברים ממה שהיה (כמו שבארתי שם ששינה בששה דברים את אמתת הענין) ועי"כ נתפסו הכהנים להריגה עי"ש:

<< · מ"ג תהלים · נב · ב · >>