מ"ג תהלים מ ה


<< · מ"ג תהלים · מ · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֥שְֽׁרֵי־הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הֹוָה מִבְטַח֑וֹ
  וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רהבים" - לשון גסות כמו (ישעיהו ג') ירהבו הנער שהם הרהיבוני (שיר השירים ז') "ושטי כזב" - משטים מדרך הישר אחרי הכזב שטי איטורנאנ"ץ בלע"ז

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשרי - אז יאמרו אל רהבים בעלי הכח לעזרו, כמו: המחצבת רהב. ושטי - תרגום נוטה.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו כי ביי' שם מבטחו לבדו,

ולא פנה אל רהבים ושטי כזב ולא פנה אל אנשי ובעלי הכח והגאוה, ולא פנה אל אנשים שהם שטי כזב, רוצה לומר שהם נוטים אל דרך כזב, כמו הקוסמים ואינם בוטחים באל אמת.

ורהבים שם תואר בשקל רשעים.

ושטי מן: כי תשטה אשתו (במדבר ה יב) ; והם שני שרשים, וענין אחד, כי שטי משרש שוט בשקל גרי ביתי (איוב יט טו) ; ולשבי פשע (ישעיהו נט כ): ואלו היה משרש שטה היה פ"א הפעל בשב"א, כמו מן פנים פני, דוים דוי, בנים בני, ומן כלים כלי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רהבים" - ענין גאוה והתחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג')

"ושטי" - ענין נטייה כמו אל ישט אל דרכיה לבך (משלי ז'

מצודת דוד

"ולא פנה" - לבטוח בהם

"ושטי כזב" - הנוטים אחר עבודת עכו"ם שהיא דבר כזב

"אשרי" - ויאמרו אשרי וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשרי", אושר הגבר הוא אם "שם ה' מבטחו", ר"ל כי יש בוטח בה' שיושיעהו על ידי אמצעיים טבעיים, שהאיש הזה הגם שבוטח בה' אין ה' מבטחו, ר"ל שהדבר שמקוה שע"י ישיג בטחונו אינו ה', כי הוא בוטח בה' שיושיעהו ע"י מסחרו או השתדלותו שהוא המבטח שלו, שע"י מקוה עזר מה', ואין ה' מבטחו, לא כן האיש שאינו משתדל כלל רק ישים ה' גם למבטחו היינו שהוא יבחר לו גם האמצעיים לתשועתו, (כמ"ש ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, כמש"פ שם), "ולא פנה אל רהבים", ר"ל שלא יפנה עם בטחונו בה' שימלא שאלתו באמצעות ענינים טבעיים, או ע"י בני אדם שהם "רהבים ושטי כזב", הרהב הוא התנשאות הרוח יותר על כחו, והכזב הוא הדבר הבלתי מתקיים, והם שני החסרונות שיש בבטחון על האדם, שאין ממש בם ולא התמדה כמ"ש בכ"מ:

ביאור המילות

"מבטחו". עמ"ש (ירמיה י"ז).

"ושטי". בא מנע"ו שוט ומתאחד עם שטה מנל"ה, עשה שטים שנאתי (לקמן ק"א):
 

<< · מ"ג תהלים · מ · ה · >>