מ"ג תהלים מ ו


<< · מ"ג תהלים · מ · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ ׀ אַתָּ֤ה ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַי֮
  נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ
אֵ֤ין ׀ עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַאֲדַבֵּ֑רָה
  עָ֝צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפלאותיך ומחשבתיך אלינו" - בשבילנו בראת עולמך קרעת לנו את הים וחשבת מרחוק להטיב לנו איחרתנו במדבר ארבעים שנה מפני האמורים שקצצו את האילנות והחריבו ארצם כששמעו שישראל יוצאין ללכת לרשת את ארצם

"אין ערוך אליך" - אין לדמות לך כל שר ומושיע לשון ערך כמו כערכך (ויקרא כ"ז) אהפרישיי"ר בלע"ז

"אגידה ואדברה" - אם באתי להגיד ולדבר עצמו מספר

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רבות - זה הוא השיר החדש ורבות תאר למלת נפלאותיך, על דרך רבים כל רבים עמים.

ומחשבותיך - גזרותיך.

אלינו - בעבורנו, או הוא כמשמעו, ואמר: אלינו, כנגד אלהינו.

אין ערוך - אין יכולת באדם שיערכם אליך והסוף יוכיח.

ויש אומרים: שהוא כמו: יערוך לה' ואם היה כן, עצמו מספר ישוב אל נפלאותיך.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רבות עשית רבות כזאת עשית עמי.


אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו הנפלאות הן בשעת המעשה, והמחשבות טרם המעשה.

ואמר על הבורא, יתברך, כאלו הוא חשב טרם המעשה, כי דברה תורה כלשון בני אדם (בבלי ברכות לא ב ובמקומות אחרים) וכן: הנה אנכי.

.

.

וחשב עליכם מחשבה (ירמיהו יח יא).

ואמר: אלינו כלומר: אליו ואל כל המיחלים לחסדו.


אין ערוך אליך אין לערוך אליך וכנגדך כל הנפלאות שעשית עמנו, כי רבות הן מלערכן ומלספרן כמו שאמר: אגידה ואדברה כלומר אגידה ואדברה הנפלאות

עצמו מספר: או אין ערוך כמו: אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך (תהלים פו ח) ; כי מי בשחק יערך ליי' ידמה ליי' בבני אלים (שם פט ז).

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אגידה" - אם אמרתי אגיד נפלאותיך לא אוכל כי רבו מלספר

"רבות עשית" - נפלאות רבות עשית והכל למעננו

"אין ערוך" - אין מי להעריך ולהדמות אליך 

מצודת ציון

"עצמו" - ענין רבוי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רבות", אחרי ההצעה הזאת מספור הנס, יחוה דעת כי קרבן התודה אשר הוא מביא עתה להודות לה' חסדו, לא יביאנו בעבור החיוב התוריי לבד, יען שמחויב ע"פ התורה להביא תודה על הנס, כי הוא מביאו בעבור הערת השכל, שההערת השכל נעלה מן הערת התורה, שזה בא באמצעות ההכרה והתנדבות הנפש והלב, לא כן העושה ע"פ הערת התורה שהוא ע"פ הכרח, וכמ"ש בחובת הלבבות. - ויבאר בזה כי מצות התורה יש להם שורש בשכל האדם וטבע נפשו, עד שגם אם לא היינו מצווים עליהם מאת ה' תבינם נפש המשכיל מעצמו וימצאם כתובים בקירות לבו, כמו ענין התודה שגם לולא צותה התורה שיביא האדם קרבן על הנס, תתנדב הנפש בזה מעצמה ע"פ טבעה, כי נתון בטבע האדם שישתדל להשיב תודה למיטיביו, ואם יעביר האדם על לבו הטובות הרבות והחסדים אשר גמלהו ה' כרחמיו וכרוב חסדיו יתעורר מעצמו להביא תודה לה', כמו שקין והבל הביאו מנחה לה' הגם שלא נצטוו ע"ז, מצד הערת שכלם ונדבת לבם, עד שהתודה שהוא מביא עתה אינו מביאה בעבור שמצא כן כתוב בספר תורת אלהים הכתובה על הספר ובדיו, רק בעבור שמצא כן כתוב בספר האלהים אשר חרת על לוח לבבו ובשכלו ובמצפונו, ועפ"ז אמר הנה "רבות עשית אתה ה' אלהי", הוא מעשה האלהים אשר עשה בששת ימי בראשית שהם רבים מאוד, וכן "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו", הם הנסים והנפלאות שחדש ה' בכל דור בשביל ישראל, "אגידה ואדברה עצמו מספר", אם ארצה להגיד ולדבר אותם לא אוכל לספרם מרוב רבוים, בין מעשה הטבע בין הנפלאות, (ומ"ש "אין ערוך אליך" הוא מאמר מוסגר, שאגב יאמר, ששני מיני המעשים האלה, שהם מעשה הטבע והנפלאות אין להם ערך ויחוס אליך, שהם רק מעשים ונפלאות בערכנו לא בערכך, שלפי גדולתך הבב"ת הם כאין נגדך, אחר שהם יש להם תכלית והם רק גדולות ונפלאות לפי ערכנו):

 

<< · מ"ג תהלים · מ · ו · >>