מ"ג תהלים מז י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים ׀ נֶאֱסָ֗פוּ
  עַם֮ אֱלֹהֵ֢י אַבְרָ֫הָ֥ם
    כִּ֣י לֵ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי־אֶ֗רֶץ
    מְאֹ֣ד נַֽעֲלָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נדיבי עמים" - שהתנדבו עצמם לטבח ולהרוג על קדושת שמו

"עם אלהי אברהם" - שהיה נדיב לב הראשון תחלה לגרים עתה נודע כי לאלהים מגיני ארץ היכולת בידו להיות למגן על כל הבוטחים בו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נדיבי - הנכבדים מעמים.

וטעם אלהי אברהם – להיות עם לאל אברהם והזכירו בעבור הנפש שעשה בחרן וקרא בכל מקום בשם ה'.

מגני ארץ - הם המלכים, כמו לה' מגיננו, אז יהיה השם לעיני הכל מאד נעלה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"מאוד נעלה" - הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה

"מגיני ארץ" - הם השרים והמלכים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור"ל כל שרי האומות ומלכיהם המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם

"נדיבי עמים" - הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא"י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם שכלם חשובים כנדיבים מול האומות

מצודת ציון

"נדיבי" - ענין וותרן בממונו הותרן בממון יקרא נדיב

"נעלה" - מלשון עלוי ושבח והרמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"נדיבי", ועתה "נאספו נדיבי עמים" שהתנדבו לגייר א"ע, והם "עם אלהי אברהם" שהיה ראש לגרים, "כי לאלהים" (נאספו) "מגני ארץ" כל הצדיקים והחסידים שהם מגני ארץ, ובעת ההיא "מאד נעלה", יתעלה בהנהגתו תמיד מעלה מעלה בנסים חדשים ואותות ונפלאות אשר לא נבראו :

ביאור המילות

"נאספו". נמשך לשנים, ויש לפרש עוד, שסדר הכתוב "נדיבי עמים נאספו - עם אלהי אברהם - כי לאלהים מגיני ארץ - מאד נעלה". שעל ידי שנאספו נדיבי עמים ומגיני ארץ לאלהים, על ידי עם אברהם שהם ישראל, יהיה נעלה ומרומם מאד שכולם יכבדו אותם: