מ"ג תהלים מה ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֹר־וַאֲהָל֣וֹת קְ֭צִיעוֹת כׇּל־בִּגְדֹתֶ֑יךָ
מִֽן־הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ׃
רש"י
"כל בגדותיך" - כל בגדיך מריחים כריח בשמים ומדרשו כל בגדותיך וסרחוניך מתכפרים ומריחים ריח ערב
"מן היכלי שן מני שמחוך" - יותר מהיכלי שן משובחים ההיכלות המתוקנים לך בגן עדן לשמחך בהם שן איבוייר"א בלע"ז מני שמחוך היכלות אשר מני הם שמחוך הנותנים שכרךאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויש אומרים: כי גם קציעות מין אחד שיש לו ריח טוב ודרך לשון הקדש לומר: אדם פטדה וברקת להיות הוי"ו עם האחרון או בלא וי"ו, כמו: אדם שת אנוש, אם כן היה ראוי להיות מר אהלות קציעות, או מר אהלות וקציעות, אולי באה זאת המלה על דרך זרה. והנכון שקציעות מגזרת המקצועות והמלה סמוכה אל בגדותיך. וטעם לדבק טעם בגדותיך עם היכלי שן, ששם הם שמורות בתיבות.
והטעם כשה' מוצאות מהיכלי שן ותחסר מלת אשר, כאילו הוא מן היכלי שן מן אשר שמחוך או ישוב מן היכלי שן, כי משם היו מובאים.
והאומר כי מני שם גוי או מדינה איננו נכון, בעבור היות שן נקוד בקמץ קטן על דרך כל מוכרת בטעם שאיננו סמוך אל אחר.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מור ואהלות קציעות" - שמות מיני בושם
"בגדותיך" - מלשון בגד
"שן" - שן הפיל
"מני" - כמו מן והיו"ד נוספה
מצודת דוד
"מן היכלי שן" - מן השמחה והרחבת הדעת שיש למי שיושב בהיכלי שן מן השמחה ההיא יהיה לך מן הדברים אשר ישמחו אותך בהם ר"ל כל מיני שמחה שיהיו לך יהיו מעין השמחה שיש למי שיושב בהיכלי שן שהיא שמחה גדולה ומרובה
"כל בגדותיך" - כולם יהיו מקוטרים במיני בושם כי כן דרך הגדולים לגמר בבושם להביא להם הריחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מור", וגם הכחות הבוגדים בך ומתנגדים אל הנפש השכליית, כמו כח העקשות והסכלות העומדים לשטנה אל השכלת השכל, כח הקנאה והגאוה והתאוה וכדומה הנלחמים נגדו במעשים, גם הם יכנעו לרגליך וישליכו לך "מור" שהוא המובחר העולה מכחות נפש החיונית, "ואהלות וקציעות" שהם דברים הנותנים ריח טוב בנפש הצומחת, ר"ל שגם המדות והתאוה ששרשם מנפשות הנמוכות החי והצומח, יבררו טוב המדות להכנע לפני השכל, "מן היכלי שן מני שמחוך", עת תצא מן היכליך ששם הייתי שמח בהשכלה להנהיג את הגויה, יכנעו גם המדות והתכונות הנוטות לרעה, ויתהפכו להיות עבדים נאמנים לשרת את הנפש השכליית ולעשות הכל כפי פקודתו בעבודת הקדש, כמו להשתמש במדות העזות נגד המלעיגים עליו בעבודת ה' ובגבהות הלב בדרכי ה', ובאכזריות וקנאה נגד מנאצי ה' ואויביו, וכדומה:
ביאור המילות