מ"ג תהלים מב ב


<< · מ"ג תהלים · מב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָ֑יִם
  כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאיל תערג על אפיקי מים" - ל' ערג נופל על קול האיל כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק לדוב וגעה לשוורים וצפצוף לעופות אמרו רבותינו האילה הזאת חסידה שבחיות וכשהחיות צמאו' למים הם מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום ומה היא עושה חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה וגועה והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים "כאיל תערוג" - כאילת תערוג לא נאמר וכאיל יערוג לא נאמר אלא כאיל תערוג דבר הכתוב בזכר ובנקיבה הזכר עורג על עסק המים כמו שפרשנו הנקיבה כשהיא כורעת לילד והיא צועקת הקב"ה מרחם עליה ומנחם חבר תערוג עם לחייו כערוגת הבשם אכן לא יתכנו דבריו גם דונש פתר אותו לשון קול של איל (סא"א)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כאיל - ידוע הוא דבר האיל האוכל הנחשים שיתחמם קרבו, אז בקש אפיקי מים חזקים. ואיל - על לשון נקבה, כמו: עז בת שנתה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כאיל" - כמו האילה הצועקת על חסרון המים כשאין לה לרוות הצמאון כן נפשי וגו' 

מצודת ציון

"תערוג" - כן נקרא שאגת האריה וכמו נהם לארי ושקוק לדוב והדומים

"אפיקי" - הם המקומות שנגרים בהם המים בחוזק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאיל", האיל הוא צמא למים מצד טבעו ומלבד זה אוכל שרשים ארסיים ומבקש לכבות הארס במים, וע"י שני אלה "תערג על אפיקי מים" והיא צמאה למים, "כן נפשי תערג אליך אלהים", אל גילוי השכינה והנבואה ורוה"ק כמו בימי קדם:

ביאור המילות

"כאיל". איל שם כולל זכרים ונקבות, והנקבה עורגת ביותר מהזכר, ותערג תהמה, כמו געיה לשור, והגה ליונה, ונביחה לכלב, ושאגה ונהימה לאריות וכדומה:
 

<< · מ"ג תהלים · מב · ב · >>