מ"ג תהלים לט ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־בְּצֶ֤לֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ
אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן
יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִֽי־אֹסְפָֽם׃
רש"י
"אך הבל" - הוא כל ההמיה ותאוה שלהם
"יצבר" - תבואה בשדה כל ימות הקציר
"ולא ידע מי אספם" - אינו יודע מי אספם לבית שמא לפני האסיף ימותאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויש אומרים: כי בצלם – כמו: צלמות. והנכון בעיני: כי האדם דומה לצלם וכאשר ישתנה הצלם כן ישתנה הוא.
וטעם הצלם – מערכות המשרתים וכוכבי עליון שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת וחכמי המזלות יודעים זה.
ויהמיון – קבוץ ממון, כמו: ומי אוהב בהמון.
יצבור - מעט מעט.
ולא ידע מי אוספם – כולם רגע אחד במותו.רד"ק
וצלם: חשך; וכן בלשון ערבי צלם בנקודה על הצד"י: חשך.
ויש אומרים (דונש): שהוא מן צלמות, שפרושו: חשך; ואיננו נכון, כי צלמות ענינו שתי מלות: צל מות.
ויש מפרשים אותו (מנחם): כמשמעו.
ופרושו: כי האדם ישתנה בצלמו מיום אל יום ומעת אל עת בדמות, כמו הנהר המתהפך ומתהלך וצלמו עובר.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: כי טעם צלם מערכת הככבים המשרתים שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת כן ישתנה האדם.
אך הבל יהמיון להבל הם הומים לאסוף ממון
יצבר והוא יצבר הממון מעט מעט
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בצלם" - מלשון צלמות וחושך
"יהמיון" - ענין קבוץ הממון כמו ומי אוהב בהמון (שם ה')
"יצבור" - מלשון צבור ותל
"אוספם" - יכניסם לבית
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בצלם". כמו בצלם אלהים עשה את האדם:
"יצבר, אספם". הצבירה הוא הקיבוץ צבורים צבורים, והאסיפה הוא המכניסם לרשותו, כמ"ש בהבדל בין אסף ובין קבץ (ישעיה י"א) ובכ"מ: