מ"ג תהלים לג י


<< · מ"ג תהלים · לג · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְֽהֹוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם
  הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' - אחר כן שעצתו עומדת, אין כח לכל הגוים להפר אותה, רק הוא ויפר עצתם.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יהוה הפיר עצת גוים אמר: גוים כלומר אפילו יהיו כל הגוים בעצה אחת ובהסכמה אחת יי' יפר עצתם כמו שאמר (ישעיהו מ יז): כל הגוים אין נגדו.

או אמר: גוים כנגד מה שעתיד לזכור (יב) אשרי הגוי אשר יי' אלהיו, כי שאר הגוים נותנים הכח לאלהים אחרים, והוא המונם.

ומהם, והם היחידים, אומרים: כי אין השגחה וידיעה לאל במעשה האדם, לפיכך אמר: יי' הפיר עצת גוים.

ואמר עוד:

הניא מחשבות עמים: כמנהג הלשון כפל ענין במלות שונות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפיר הניא" - מענין בטול ומניעה כמו יניא אותה והפר (במדבר לשון)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה'" וע"י שה' מנהיג את הארץ בהשגחה מיוחדת, לכן בענינים הכוללים הרצויים אצלו מצד חכמתו ורצונו יתברך יבטל עצת גוים ומחשבותיהם, וינהיג הכל לפי התכלית הכולל הנרצה אצלו ולא יועילו מחשבות בני אדם ועצתם לבטל את עצת ה' והתכלית המוסכם אצלו, והנה העצה היא התכלית הנרצה להעושה, והמחשבות הם האמצעיים המובילים אל התכלית, שחושב מחשבות איך יוציא למעשהו את העצה שהוא התכלית, "וה' יפיר עצת גוים" שהוא התכלית הנרצה אצלם, וגם "יניא מחשבותיהם" שהם המחשבות הרבות והאמצעים שיכינו להפיק את התכלית שהיא העצה, אבל.

ביאור המילות

"הפיר, הניא". הניא מוסף על הפיר, שהמפיר כבר חל הדבר, והמניא מונע שלא יחול הדבר כנ"ל כמו ואם הניא אביה אותה.

"ועמים". מוסיף על "גוים". כי עם מדרגה יותר גדולה מן גוי (ישעיה א' ד'), "ומחשבות". מוסיף על "עצה". (ישעיה י"ד כ"ד) ומוסיף במליצתו לא זו אף זו:
 

<< · מ"ג תהלים · לג · י · >>