מ"ג תהלים לג ט


<< · מ"ג תהלים · לג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי
  הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי הוא אמר - בחפץ וברצון לא בכלי.

הוא צוה ויעמוד - הטעם כפול, כאילו אמר: כי הוא אמר ויהי – אמר.

והוא צוה - צווי.

ויעמוד - כאשר פירשתי כדרך: וברך ולא אשיבנה, כי כח השם בכח כל פועל, עבר או עתיד.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי הוא אמר ויהיה הוא צוה ויעמוד: אם תרצה תפרש אותו על הענין שקדם: על בריאת העולם; או על הענין הבא אחריו: יי' הפיר עצת גוים.

אמר: כי הוא ברא את העולם, ובידו הכל, ואין כח באדם לשנות בעניני העולם ממה שהוא אמר וצוה להיות, כן יהיה ויעמד ולא יוכל אדם לדחות גזרותיו הבאות עליו לא בכח ולא בעשר.

ומה שיחשב הוא לעשות בתחבולותיו אם לא ירצה האל לא יהיה; וזהו שאמר:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויהי" - כאשר אמר כן היה

"ויעמוד" - כן יעמוד עד עולם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי" מפרש "ייראו מה' כל הארץ כי הוא אמר ויהי", שהוא המהוה והממציא הכל, "ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא צוה ויעמד", כי גם העמדת הארץ וקיומה אינו מעצמו כמו בשמים שחק נתן ולא יעבר והם קיימים ועומדים מעצמם, כי הארץ אינה עומדת מעצמה, כי ע"פ טבעם המיוחד היה ראוי שהמים יכסו פני תבל, רק ה' צוה שתעמד ושם חול גבול לים ונותן מטר יורה ומלקוש בעתו, וע"כ יגורו מפחד ענשו פן יסלק השגחתו רגע ויגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב:

ביאור המילות

"אמר, צוה". האמירה לפי שעה והציוי נמשכת לעתיד, עמ"ש התו"ה צו (ס"א):
 

<< · מ"ג תהלים · לג · ט · >>