מ"ג תהלים לג ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּדְבַ֣ר יְ֭הֹוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ
וּבְר֥וּחַ פִּ֗֝יו כׇּל־צְבָאָֽם׃

אבן עזרא

בדבר - שב להזכיר הדבר, כי לא החלקים לבדם דבקים בדבר השם רק השרשים. והזכיר השמים וברוח פיו – כמו בדבר ה' - בעבור כי כל הנבראים בארץ וכל ההווה בם תלוים במערכת השמים.

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק •

בדבר יהוה שמים נעשו כמו שנאמר ויאמר אלהים במעשה בראשית, והוא הרצון והחפץ; וכן:

וברוח פיו כל צבאם: והוא כפל דבר.

וזה מחסדי האל שהמציא הברואים בטוב מה שיוכלו להיות כפי גזרת חכמתו כמו שנאמר (בראשית א לא): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.

והנה השמים וכל צבאם נעשו בדברו והארץ בכללם, כי לא יסוב הגלגל אלא על דבר עומד, והיא הארץ; וכל אשר בארץ תלוי בצבא השמים, כי הם המנהיגים ברצון האל.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"צבאם" - הם המלאכים והגלגלים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בדבר", מפרש מ"ש כי ישר דבר ה', "כי בדבר ה' שמים נעשו", שהשמים נוסדו ע"פ חקים קבועים בלתי משתנים, "וברוח פיו נעשו כל צבאם", יציין כאלו השמים בכללם נעשו ע"י הדבור, וע"י הרוח שיצא מפיו בעת הדבור שהוא קל מן הדבור עצמו נעשו כל צבאם, שהם הכוכבים והמאורות שנתלו ביום ד', וכבר בארתי בפי' בראשית שהיה הבדל בין בריאת השמים ובין בריאת הארץ שבהשמים לא שינה דבר רק נשאר הכל כמו שנברא בדבור הראשון, כי גם המאורות נבראו ביום הראשון עם השמים רק שנתלו ביום ד' כמ"ש חז"ל, לא כן בארץ שאחרי שנבראת הארץ ביום הראשון, באו בה כמה שנוים ע"י התשעה מאמרות, שהוסיף אח"כ מקרים חדשים על הנעשה ביום ראשון, הקואת המים והתהוות היבשה, ועליית האדים אל הרקיע, והברואים שנבראו עליה, כמ"ש כה אמר ה' בורא השמים (רק בריאה הראשונה לבד) הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה, כי הוסיף בה תקונים ע"י המרת צורה בצורה, וע"כ בשמים אמר שישר דבר ה' כי לא הוסיף עליו דבר, אבל בארץ אמר.

ביאור המילות

"וברוח פיו". וכמליצה זו ישעיה (י"א ד' ל"ד ט"ז):

<< · מ"ג תהלים · לג · ו · >>