מ"ג תהלים כח ח


<< · מ"ג תהלים · כח · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה עז למו ומעוז ישועות משיחו הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֥ה עֹֽז־לָ֑מוֹ
  וּמָ֘ע֤וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' עוז - טעם למו, לעוזרי, כי השם הוא עוז לעוזרים ומעוז לנעזר והוא משיחו דוד.

ור' משה אמר: כי עוז למו כמו לו וכמוהו נגע למו.

ואיננו נכון, כי למו שב אל עבד ה' ולעמו.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יהוה עז למו וכיון שישב הוא בבית יי' התפלל על ישראל שיהיה להם עז בצאתם למלחמה שלא ירך לבבם כשלא יהיה הוא עמהם במלחמה.

ויתן יי' להם עז במלחמתם ויגברו על איביהם.


ומעוז ישועות משיחו הוא: משיחו הוא אומר על עצמו שהוא משיח יי' כמו שאמר גם כן על עצמו (שם כג א) ; משיח אלהי יעקב.

אמר: יי' יהיה עז למו לישראל כמו שהיה מעוזי בצאתי עמהם למלחמה.

וא"ו ומעוז ענינה: כאשר, כמו (תהלים נט טז) ; אם לא ישבעו וילינו; וכן (שם סג ו): ושפתי רננות יהלל פי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למו" - לכל ישראל בכללם

"ומעוז" - וחוזק ישועות של משיחו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה'", אמר אחר שתשועת דוד מקושר בתשועת ישראל שה' הזמין אותו למלך עליהם, ועז"א הלא "ה' עז למו" לישראל, ועי"כ הוא "מעוז של ישועות משיחו", שבזכות ישראל צריך הוא להושיע את משיחו, וא"כ אבקש.

ביאור המילות

"עמך, נחלתך". כל מקום שבאו נרדפים יצייר בשם נחלה הקשר הקניני הדבוק לדור דורים (לקמן ע"ח ס"ח ס"ג ע"א):

והקדושה ודיבוק השכינה ותשועה הנפשיית (ולקמן ק"ו ח' ושם מ'), וכמ"ש בפרטות ירמיה (ב' ז'):
 

<< · מ"ג תהלים · כח · ח · >>