מ"ג תהלים כג ב
<< · מ"ג תהלים כג · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי
עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
בנאות - הטעם שימצא הדשא ויהיה שם נוה קרוב שלא ייגע בהרים, בעת שתרבץ השה.
על מי - הזכיר המים.
וטעם מנוחות – הפך נחל שוטף.מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"מי מנוחות" - כי מים הנחים המה צלולים משא"כ הרודפים כי יגרשו מימיו רפש וטיט
"בנאות" - כרועה הרחמני המרביץ עדרו במקום דשא ולפי שהמשילו לרועה אמר לשון הנופל ברועה
מצודת ציון
"בנאות" - ענין מדור כמו נאות השלום (ירמיהו, כה)
"ירביצני" - ענין השכיבה לנוח
"ינהלני" - ענין הנהגה כמו נהלת בעזך (שמות, טו)מלבי"ם (כל הפרק)
"בנאות דשא ירביצני ועל מי מנוחות" (ר"ל מים צלולים בלתי עכורים) "ינהלני", עתה יחל לצייר עת הוציאהו ה' מן המצב הלז ויביאהו לבית שאול (שאז היה עדיין לפעמים רועה צאן אביו כמו שנזכר (ש"א י"ז) ושם נוססה בלבו קנאת ה' ללחום עם הפלשתי, ודמה מצבו זה כשה שהתחיל להיות שובב ופראי ולברוח מן הדשא על הרים שובבים, ועז"א גם בעת אשר.