מ"ג תהלים כג ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי
עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
על מי - הזכיר המים.
וטעם מנוחות – הפך נחל שוטף.רד"ק
ואהל הרועים נוה כמו אני לקחתיך מן הנוה (שמואל ב ז ח) ; אל נוה איתן (ירמיהו מט יט) ; נות כרת רעים (צפניה ב ו).
ובתמורת הוא"ו באל"ף: ונדמו נאות השלום (ירמיהו כה לז) ; ועל נאות מדבר קינה (שם ט ט) ; כי דשאו נאות מדבר (יואל ב כב).
והרועה הטוב נוהג את צאנו ורועה אותן במקום דשא ושם יטה אהלו ויריעתו בבקר.
ובנטות היום ובעת הצהרים ירביצן בצל אהלו כמו שכתוב (שיר השירים א ז) איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים.
וכשרוצה להשקותן ינהלן על מי מנוחות, כלומר מים שילכו לאט ולא נחל שוטף פן ישטפו אותן המים בבואן לשתות ולפיכך אמר: על מי מנחת ינהלני:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בנאות" - ענין מדור כמו נאות השלום (ירמיהו, כה)
"ירביצני" - ענין השכיבה לנוח
"ינהלני" - ענין הנהגה כמו נהלת בעזך (שמות, טו)
מצודת דוד
"מי מנוחות" - כי מים הנחים המה צלולים משא"כ הרודפים כי יגרשו מימיו רפש וטיט
"בנאות" - כרועה הרחמני המרביץ עדרו במקום דשא ולפי שהמשילו לרועה אמר לשון הנופל ברועהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •