מ"ג תהלים יט ה


<< · מ"ג תהלים · יט · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכׇל־הָאָ֨רֶץ ׀ יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם
  וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם
    לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם־אֹ֥הֶל בָּהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בכל הארץ יצא קום" - קו השמים שהם נמתחים על פני כל הארץ ומחמת כן בקצה תבל מליהם שהכל מדברים בנפלאות שהם רואים

"לשמש שם" - הקב"ה

"אהל בהם" - בשמים מכאן שהשמש נתון בתוך תיקו תנחומא

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכל קום - כמו קו לקו והוא המכתב ומ"ם קום שב אל השמים.

והטעם: כי מכתבם יקרא בכל מקום ויבינו מה טעמי כל המשכילים בכל מקומות הארץ.

ובקצה תבל - היא הארץ המיושבת מליהם ישמיעו והנה ספור והקו הוא הספר והם שהזכיר בעל ספר יצירה בספר וספר וסיפור כי אלה שלשתם עיקרי כל החכמות.

וטעם להזכיר השמש, כי הוא גדול מכל גוף והתנועות העליונות כולם קשורות בו והוא מוליד הזמן השוה והשונה והיום והלילה והמתכות והצמחים וכל החיים תלויים בשמש, וככה אמר שלמה תחת השמש ואהל נוה, כמו: איש לאהליו, כי השמש קבוע בגלגל בראיות גמורות מחכמת מלאכת השמים. ויש אומרים: כדמות אור וכמוהו לא יאהיל. ולפי דעתי: שאל"ף יאהיל נוסף כאל"ף והאזניחו נהרות והוא מגזרת לא יהלו אורם. וטעם בהם בשמים והוא הוא נסתר מעיני יושבי הארץ, כנגד מרחק המדינות מקצה מזרח והמשילו לחתן בעבור שכל רואיו שמחים בו.

וטעם כגיבור – בעבור שירוץ גלגלו בו ולא ייעף ולא ייגע.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכל הארץ יצא קום קום בנינם; וכן קו לקו (ישעיהו כה יא), לפי שהבנין יעשה בהטית הקו.

כלומר מעשה הגלגלים והככבים יצא בכל הארץ; וכן ובקצה תבל מליהם והנה מעשיהם דבריהם.


לשמש שם אהל בהם: לשמש שם אהל ומקום בגלגלים.

ואמר הספור על השמש לפי שהוא המאור הגדול ושישיג ממנו לבני אדם תועלת גדולה יותר משאר הככבים במאורו ובחמו לבני אדם, ולשאר בעלי חיים ולצמחים.

ובאמרו: בהם רצונו לומר: באחד מהם, כמו ויקבר בערי גלעד (שופטים יב ז) ; והוא הגלגל הרביעי משבעת הגלגלים שבהם שבעה ככבי לכת.

ואמר: בהם, כי אלה הככבים תקועים בגוף הגלגלים.

וכן אמר (בראשית א יז): ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, ולא אמר על רקיע; וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (מדרש תנחומא בראשית ה): הככבים קבועים ברקיע כמסמרים הקבועים בדלת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לשמש" - הנה לשמש שם אוהל בהשמים כי כל מהלכו בשמים ולא יזוז משם

"בכל הארץ" - אבל על כי בנייני השמים יצאו להיות נראים בכל הארץ לזה נשמע דבריהם בקצה הארץ עם שאין בהם אמירה כי במה שמראים מפלאות ה' הרי הם כאלו אמרו 

מצודת ציון

"קום" - ר"ל הבנין שלהם הנעשה בנטיית קו המשקל

"מליהם" - אמריהם כמו אין מלה בלשוני (לקמן קל"ט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בכל", וגם שהגדה זו אינה מיוחדת במקום פרטי כי היא מתפשטת בכל המקומות שאף "בכל הארץ" הבלתי מיושב "יצא קום", כי הקו אשר נטה הבורא ית' על בנינו הכללי התפשט על כל הארץ והיא מכלל הבנין ותלויה על בלימה נמשכת בקו המושך בין השמים הסובבים ומושכים אותה מכל צד במאמרו של בורא כל, "ובקצה תבל" שהוא החלק המיושב שם יצאו "מליהם", כי שם כל הברואים והנמצאים ימללו מלים ויגידו חכמת אלהים ותכונתו. - "לשמש" עתה יתחיל לבאר איך נעשו בחכמה ובתכלית השלימות, הנה "לשמש שם אהל בהם" שממנה יצא האור והחיים לכל הגרמיים אשר תחתיה וביחוד אל כדור הארץ, שהיא תתן אור וחיים בין לצמחים בין לבע"ח, וה' ערך מהלכה בחכמה נפלאה עד שיתפשט אורה בכל כנפות הארץ, כי.

ביאור המילות

"ארץ, תבל". הבדל מבואר בכ"מ שתבל הוא החלק המיושב, ויש לפרש שקום ומליהם יוצא אל השמש שכולם מקבלים השפעתם ממנה:
 

<< · מ"ג תהלים · יט · ה · >>