פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכׇל־הָאָ֨רֶץ ׀ יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם
  וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם
    לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם־אֹ֥הֶל בָּהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל הארץ יצא קום" - קו השמים שהם נמתחים על פני כל הארץ ומחמת כן בקצה תבל מליהם שהכל מדברים בנפלאות שהם רואים

"לשמש שם" - הקב"ה

"אהל בהם" - בשמים מכאן שהשמש נתון בתוך תיקו תנחומא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בכל", וגם שהגדה זו אינה מיוחדת במקום פרטי כי היא מתפשטת בכל המקומות שאף "בכל הארץ" הבלתי מיושב "יצא קום", כי הקו אשר נטה הבורא ית' על בנינו הכללי התפשט על כל הארץ והיא מכלל הבנין ותלויה על בלימה נמשכת בקו המושך בין השמים הסובבים ומושכים אותה מכל צד במאמרו של בורא כל, "ובקצה תבל" שהוא החלק המיושב שם יצאו "מליהם", כי שם כל הברואים והנמצאים ימללו מלים ויגידו חכמת אלהים ותכונתו. - "לשמש" עתה יתחיל לבאר איך נעשו בחכמה ובתכלית השלימות, הנה "לשמש שם אהל בהם" שממנה יצא האור והחיים לכל הגרמיים אשר תחתיה וביחוד אל כדור הארץ, שהיא תתן אור וחיים בין לצמחים בין לבע"ח, וה' ערך מהלכה בחכמה נפלאה עד שיתפשט אורה בכל כנפות הארץ, כי.


ביאור המילות

"ארץ, תבל". הבדל מבואר בכ"מ שתבל הוא החלק המיושב, ויש לפרש שקום ומליהם יוצא אל השמש שכולם מקבלים השפעתם ממנה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשמש" - הנה לשמש שם אוהל בהשמים כי כל מהלכו בשמים ולא יזוז משם

"בכל הארץ" - אבל על כי בנייני השמים יצאו להיות נראים בכל הארץ לזה נשמע דבריהם בקצה הארץ עם שאין בהם אמירה כי במה שמראים מפלאות ה' הרי הם כאלו אמרו

מצודת ציון

"קום" - ר"ל הבנין שלהם הנעשה בנטיית קו המשקל

"מליהם" - אמריהם כמו אין מלה בלשוני (לקמן קל"ט)

<< · מ"ג תהלים · יט · ה · >>