פתיחת התפריט הראשי

פסוק בעריכה

השמים מספרים - זה המזמור נכבד מאד והוא קשור עם מלאכת השמים ועתה אפרשנו בדרך קצרה, רק לא יבינהו מי שלא למד חכמת המזלות.

השמים - תנועת הגלגלים שהן שוות בדרך אחת ושונות בדרך אחרת והולכות על דרך ישרה בעצמם, ואיננה ישרה כנגד יושבי הארץ, ומדת התנועה לא תוסיף ולא תגרע בראיות גמורות והיא תוסיף ותגרע במראית העין, והנה היודע דרכי העגולות יודע דעת עליון והנה השמים כמו מלמדים מורי צדק על דרך, או שיח לארץ ותורך והנה השמים הם מעונות הכוכבים.

ומלת מספרים – בעבור היותם עומדים על מתכונת אחת וזה הוא כבוד השם, ואמר אל - להודיע כחו.

ומגיד הרקיע - שהוא האויר כמו שפירשתי בפרשת בראשית דברים מתחדשים בכל יום, על כן כתוב ומעשה ידיו כי עם השמים כתב כבוד אל וזה אמת, כי יקבל האויר כח המשרתים והצבא הגדול.


פסוק געריכה

יום - יש ראיות גמורות מחכמת החשבון, כי מערכת השבעה משתנה בכל חלקיה ולעולם לא תמצא מתכונת מערכת דומה לאחרת, אילו היה העולם עומד אלפי אלפים רבבות שנים, גם זה מפורש בספר יצירה ובעבור זה מה יתחדש ביום הזה יודיענו ליום הבא זה לזה ודור אל דור, כי בכל יום יש דבר חדש ואין טענה מדברי שלמה: אין כל חדש, כי על הכלל ידבר.

יביע - שלא יפסוק כמו מבוע, או כמו יגיד, הנה יביעון בפיהם, כמו: אחוך שמע לי.

וטעם: יום ולילה – הזמן עומד.


פסוק דעריכה

אין - הזכיר כי אין לשמים פה, כגון: בן אדם וטעם אומר – הם הדבורים שיש להם טעם שלם, כאומר ראובן חי וזה לא יהיה רק מחובר דברים, והדבור הוא ראובן והקול ישמיע אות רי"ש ראובן והנה הזכיר, כי במראה העין של גוף ומראה עין הנשמה הפנימית - החכמה, יראה אמתת ספור שמים ומה שיגיד הרקיע.


פסוק העריכה

בכל קום - כמו קו לקו והוא המכתב ומ"ם קום שב אל השמים. והטעם: כי מכתבם יקרא בכל מקום ויבינו מה טעמי כל המשכילים בכל מקומות הארץ.

ובקצה תבל - היא הארץ המיושבת מליהם ישמיעו והנה ספור והקו הוא הספר והם שהזכיר בעל ספר יצירה בספר וספר וסיפור כי אלה שלשתם עיקרי כל החכמות.

וטעם להזכיר השמש, כי הוא גדול מכל גוף והתנועות העליונות כולם קשורות בו והוא מוליד הזמן השוה והשונה והיום והלילה והמתכות והצמחים וכל החיים תלויים בשמש, וככה אמר שלמה תחת השמש ואהל נוה, כמו: איש לאהליו, כי השמש קבוע בגלגל בראיות גמורות מחכמת מלאכת השמים. ויש אומרים: כדמות אור וכמוהו לא יאהיל. ולפי דעתי: שאל"ף יאהיל נוסף כאל"ף והאזניחו נהרות והוא מגזרת לא יהלו אורם. וטעם בהם בשמים והוא הוא נסתר מעיני יושבי הארץ, כנגד מרחק המדינות מקצה מזרח והמשילו לחתן בעבור שכל רואיו שמחים בו.

וטעם כגיבור – בעבור שירוץ גלגלו בו ולא ייעף ולא ייגע.

פסוק זעריכה

מקצה - הזכיר תנועותיו כפי תולדתו באמת שהיא הפך התנועה הגדולה.

ומלת תקופה – כמו כי הקיפו ימי המשתה, הקיפוני.

וטעם ואין נסתר – כי חמת השמש בעולם כדמות חום הלב בגוף האדם, מראיות חכמת התולדת והנה הוא חיי כל הגופות.


פסוק חעריכה

תורת - אמר רב סעדיה הגאון: כי תחסר מלת יאמר, כי השמש יאמר תורת השם תמימה. ולפי דעתי: שהזכיר עד כה איך יוכל המשכיל למצוא עדות על האלהות ולהכיר מעשיו, ואמר דוד גם יש עד אחר נכבד ממנו ויותר נאמן והיא תורת השם ועדותיו ופיקודיו ומצותיו ויראתו ומשפטיו.

ופירוש תורה – שתורה הדרך הישרה בסימנים נזכרים כמו תורת הצרעת והנזיר.

והזכיר משיבת נפש - כי התורה תסיר הספק מן הנפש.

וטעם לאמר תמימה – כנגד השמש, בעבור היות השמש תמימה באורה ואיננה כמו הלבנה.

וטעם משיבת נפש – כשמש, כי מעת היות השמש בחצי גלגל העולה תשוב נפש רבים מהחולים הפך מה שיקרה בהיותו בחצי גלגל היורד, והרופאים ידעו זה ועדות הדברים העתיקום מפי המעידים שראו בעיניהם, ובעבור שלא יוכל אדם לדעתם מדרך הראיות, אמר: מחכימת פתי. ואמר שנאמנים הם ואינם כזב, אף על פי שאינם יודעים אותם חכמי לב, ואמר על התורה תמימה כי אין צריך לעדות עד אחר עמה.


פסוק טעריכה

פקודי - מגזרת פקדון והמה הנמצאות בכח הנשמה בכל אדם, בהיותו בר מצוה והשם הפקידם בלב והזכיר ישרים עמהם, כי כל המשכילים מחכימים עליהם בדרך הישר שאין שם מכשול.

ואמר משמחי לב - כי בעבורם יגיע החכם למעלת שמחת עולם, וכנגד השמש הזכיר ישרים, בעבור כי מהלך השמש על סדני גלגל המזלות והוא הדרך הישר. ועוד יתרו לפקודים, כי השמש פעמים נוטה מגלגל המישור ושמחת לב כנגד השמש, כי ככה הוא רק ביום תשמח ולא בלילה, והפקודים משמחים תמיד ומצות ה' מצות עשה וקראם מצות, בעבור שאין כתוב ברובם למה צוו ואמר עליהם ברה, כי כן הם לברי לבב, על כן מאירת עינים, כאדם שהיה בחשך וכנגד השמש אמר ברה, כי אין בה כדמות שחרות בתוכה כמו ללבנה ויתרון המצוה, כי העבים יסתירו אור השמש ביום ולא כן המצוה ומאירת עינים, כי היא אור העולם ביום גם בלילה, כי אור הלבנה מורה בראיות גמורות.


פסוק יעריכה

יראת - מצות לא תעשה.

ואמר: טהורה – כי הטהור הוא שלא יתגאל במצות לא תעשה.

עומדת לעד - שלא יתכן שהשם יתר האסור, וכנגד השמש אמר טהורה בעבור שיש פעמים שיקדר השמש אף על פי שגופה טהור הוא, רק הדבר כנגד אחרים והשמש עומדת לעד, כי איננה מורכבת כמו הנבראים מהארבעת יסודות, אע"פ שתשתנה עמידת השמש כפי הרוחות.

משפטי - ידוע כי משפטי חכמת המזלות כפי מערכת המשרתים בערכם אל השמש, ויש משפטים בערכים מכחישים אלה לאלה ובעבור זה יטעו בעלי הדין, על כן אמר על משפטי השם צדקו יחדו ואחר שהשלים לדבר על יתרון התורה המועלת למשכיל בעולם הבא, הזכירה כנגד תענוגי זה העולם.


פסוק יאעריכה

הנחמדים - אנשי העולם מתאוים להיות להם זהב ופז רב, הם אבנים יקרות בעבור שהם עומדים וימצאם בשעת הצורך בעבור היותם עומדים בעצמם ולא יחסרו, ולחכמה יתרון עליהם כי האדם ימצאנה בחייו ובמותו.

וטעם ומתוקים – כי המאכל צריך אליו כל חי טוב ורע. אמר: כי תענוג החכמה יותר מתענוג המאכל המתוק, ואין למעלה מהדבש בעבור היות המאכל תענוג רגע והחכמה לעולם.

גם טעם מתוקים הם מדבש ונופת – למשכילים לבדם לא לכל אדם, על כן גם עבדך ומלת בהם כמו הנחמדים וטעם בשמרם עקב רב, ידעתי כי בשמירתם שכר רב יקבל השומר והנה יועילו בעולם הזה ובבא.

פסוק יגעריכה

שגיאות - יתכן היות האל"ף תחת אות הכפל או תחת יו"ד, כמו שכיות החמדה והטעם אני נזהר בכל מאדי, רק אפחד אולי משגה יקרה לי, על כן אמר: מנסתרות ממני, נקני.


פסוק ידעריכה

גם - יתפלל אל השם שיסבב סבות כי לו נתכנו עלילות שיחשכהו מחברת הזדים ומרעתם ואל ימשלו בו.

וטעם אז איתם – אז אהיה תם והיא מלה זרה. והטעם: כי לא יוכל לשמור המצות אם ימשלו בו זדים כי יכריחוהו.


פסוק טועריכה

יהיו לרצון אמרי פי - שלא ימשלו בו זדים.

וטעם צורי – שלא יפחד שימשלו בו זדים ואילו היו מושלים בו, אין לו גואל מידם זולתו, על כן: ה' צורי וגואלי.