מ"ג תהלים יח מב


<< · מ"ג תהלים · יח · מב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ עַל יְהוָה וְלֹא עָנָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ
  עַל־יְ֝הֹוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישועו" - לע"ג שלהם "ואין מושיע" - שאין בה יכולת וחוזרים וקוראים אל ה' ולא יענם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ישועו, על ה' - כמו אל ה', כמו: ותתפלל חנה על ה'.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ישועו ואין מושיע על יהוה על יי' כמו אל יי'; וכן ותתפלל על יי' (שם א י); וכן ונתן הספר על אשר לא ידע ספר (ישעיהו כט יב).

ולא ענם: כי הם קוראים אל יי' ולבם לא נכון עמו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על ה'" - כמו אל ה'

"ישועו" - אל עזר מלכי האדמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישועו", ולא ימצא רב ריבם לא בין בני אדם, כי "ישועו" לישועה "ואין מושיע", ולא מה' כי "לא יענם", ויותר מזה כי הגם כי.  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(מב) ושמא תאמר אולי יקראו אל ה' ויענם, על כי עדיין לא נתמלאה סאתם, הנה גם אין להם סעד מזה, כי הלא לא יקראו אל ה' מתחלה כמאמינים בו יתברך בעצם, כי אם אחר שישועו ואין מושיע שהוא את אלהיהם, ויראו כי אין מושיע, אז יבאו וישועו אל ה', ועל כן ולא ענם, כי כל כך הוא ודאי שלא יענם אחר שהחלו באלהיהם, שאני אומר ולא ענם כאילו הוא דבר שכבר עבר:

 והנה עדיין היה מקום למצוא טענה להאריך לעמלק עד לעתיד ולא לכלותם מעתה, והוא על ידי מה שיאריך להם הוא יתברך והמה בשררתם, יאכלו כל צד זכות או דבר טוב אשר עשו בעולם הזה, עד יבושת כל לחות חיותם, ויהיו כגבשושית צרור ארץ היבש, שאדם יפרר וזורה לרוח ויעבור והנה איננו, ככה יהיו לעתיד כל העמלקים, כדבר שנאמר (דניאל ב לד) עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת כו' באדין דקו כחדה כו' והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא אשתכח להון כו', הנה כי על ידי הכאת מלך המשיח בהם יזרם הוא יתברך ורוח מאתו ישאם כעור מן אדרי קיט אשר לא יראו ולא ימצאו בעולם, ואם כן היה נראה כי טוב הדבר להניחם עד הזמן שתכלה לחות איזה זכות וישארו כעור דק ויבש שרוח מאת ה' ישאם ויתבערו מן העולם, ולא כן אם יכלום מעתה, שעדיין יש להם לחות - מה, באופן שלא ישאם רוח סערת ה' וינוח לנו בסלוקם, כי אם יהיו מושלכים בחוצות פגרים מתים ויהיו דראון לכל בשר, וגם זה לא יום אחד ולא יומים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום, כי אם כמה שנים עד כלות כל העמלקים בארצותם לגויהם, וזה טוב לישראל ולא שיהיו חוצותם מלאות נבלות:

<< · מ"ג תהלים · יח · מב · >>