מ"ג תהלים יח כט


<< · מ"ג תהלים · יח · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהוָה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י
  יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אתה תאיר נרי" - כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג שנאמר ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמואל א ל')

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - הזכיר כי אתה תאיר נרי והוא משל למזלו הטוב.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי אתה תאיר נרי הצרה היא החשכה, והתשועה ממנה היא האורה והנגה; וזהו שאמר: יהוה אלהי יגיה חשכי:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תאיר נרי" - רצה לומר תשלח לי עזרה

"יגיה חשכי" - יושיעני מן הצרה 

מצודת ציון

"יגיה" - יזריח ויאיר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", ויש הנהגה שאינה מכוונת כלל עם מעשה האדם, והם בשני דברים,
  • א) בענין הודעת האמתיות והוראת הדרך בו ישכן אור, ועז"א "כי אתה תאיר נרי", ר"ל כי האדם מצד טבע חמרו וכחותיו אינו מוכן שיתפלש עליו אור האלהי ושידע האמתיות, אולם מצד שכלו הוא מוכן לקבל האור, ומצד זה נמשל אור השכל לנר המאיר חשכת הנפש, כמ"ש נר אלהים נשמת אדם, אולם הנר הזה לא יאיר מעצמו רק ע"י אור ה' המעלה נר הנפש והאיר אל עבר פניו, שהשכל בחקירותיו א"א שישיג אור האמת, רק ה' יאיר נרו עד שיאיר באור ה', מצד זה אמר "כי אתה תאיר נרי", אולם החשך והערפל המסבבים את הנר הזה שהם כחות החמריים הסוככים עליו, הם חשך ממשי, עד שאינם מוכנים לקבל נוגה מן האור הזה, וגם לזה צריך עזר ה' שיעשה החשך הזה מוכן אל שיגיה מן האור הזה, ועז"א "כי אתה אלהי תגיה חשכי", ומשל הנר הוא הודעת האמונות האמתיות והנבואה אשר ישפיע על שכל האדם, ומשל הגהת החשך הם המצות שנתן ה' בם יוסרו ענני החומר ע"י הקדושה והזדככות, ושניהם הם מאת ה' מבלי ימתין על האדם:

ביאור המילות

"תאיר, יגיה". כבר בארתי (ישעיה נ"ט) ובכ"מ, שהנוגה הוא דבר חשוך המקבל האור מדבר מואר כמו הירח מן השמש:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כט) כי אתה תאיר נרי כו'. הנה ידוע מאמרם ז"ל (דברים רבה ד ד) על פסוק (תהלים לא ו) בידך אפקיד רוחי כו' שאומר הקב"ה לאדם נרי בידך שנאמר (משלי ו כג) כי נר מצוה כו', ונרך בידי (איוב יב י) אשר בידו נפש כל חי, אם אתה שומר את נרי אני אשמור את נרך. ויתכן אמר דוד מה יקר חסדך עמדי כי אתה תאיר נרי שבידך, עם היות שאיני מאיר נרך, כי אם אתה עושה הכל כי וה' אלקי יגיה חשכי, הוא חשך אשמת דבר או העדר מצוה, ה' אלקי מאיר אפלתי, שמרחקני מן החטא ומקרבני לידי זכות:

 או יאמר נמשך אל הכתובים הבאים, והוא כי נשא המשל אל יושב בחשך ונר בלתי מאירה בידו, כי באחד משני דרכים יצא מאפילה לאורה, או בהאיר נרו, או בסלוק האפלה והחשך ממקום שהוא בו, אמר דוד הנה בכל אחד משני הדרכים האלו הטבת לי בהיותי בחשך צרת אויבי, פעם אתה תאיר נרי כי תתן אור יתר בנשמתי היא נרי, שהיא תתאמץ ותאיר לי בחשך הצרה שבכחה אאזור חיל, שבזכות הארת שפע טובך בה אנצח את אויבי אני בעצמי, ולפעמים ה' אלקי לא יאיר נרי לנצח בעצמי להאיר בחשך, כי אם שה' אלקי יגיה חשכי שיסלק החשך מלפני, ואמלטה בסלוק האויב ממקום הצרה:

<< · מ"ג תהלים · יח · כט · >>