מ"ג תהלים טו ג


<< · מ"ג תהלים · טו · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ
  לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה
    וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹבֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא רגל על לשונו" - אנקוש"א בלע"ז כמו וירגל בעבדך (שמואל ב יט) מזמור זה להודיע מדת חסידות

"ודובר אמת בלבבו" - הטוב שהוא אומר בלבבו הוא אמת ואינו אחד בפה ואחד בלב (סא"א)

"וחרפה לא נשא" - רפורט"א בלע"ז

"על קרובו" - אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא רגל על לשונו - כמו וירגל בעבדך.

והטעם: לגלות המסתרים כדרך המרגלים.

לא נשא - על דרך לא תשא שמע שוא.

ויש אומרים: לא עשה דבר שיחרפו בו קרוביו.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא רגל על לשנו בזה הפסוק אמר מצות לא תעשה בלשון ובמעשה, אבל בלב לא היה צריך להזכיר כי כבר אמר: ודבר אמת בלבבו; ואם מחשבותיו אמת וצדק, אין רע במחשבותיו.

ואמר: לא רגל על לשנו ולא אמר שאר מצות לא תעשה שהן בלשון, כמו לא תענה ברעך (שמות כ טז) ; אלהים לא תקלל (שם כב כז) והדומין להן, כי אמר אותה שהיא אמת, וכל שכן האחרות; כי הרכילות אף על פי שהיא אמת, יצא רע גדול ממנה.

ולפיכך אמר ודבר אמת בלבבו, כי האמת שהיא רעה לא ידבר, והיא הרכילות.


לא עשה לרעהו רעה ורעהו וקרבו הוא שיש לו משא ומתן עמו או שכנו.

ובאמרו כי לא עשה לרעהו רעה אינו אומר, כי לאחרים עשה, אלא דבר הכתוב על ההוה; כמו ולא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה יז), אינו אומר, כי מותר לו להונות אדם אחר שהוא נכרי שאינו עמיתו.

וכן לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ טז), אינו אומר, כי באחר שאינו רעו מותר להעיד עדות שקר; אלא לפי שמשאו ומתנו ועסקיו עמו.

וכן הוא מנהג הלשון בהרבה מקומות.

ובאמרו: לא עשה לרעהו רעה כלל כל מצות לא תעשה שבין אדם לחברו.

ואמר בתורת הלשון: וחרפה לא נשא על קרבו: שלא חרף וגדף אדם, אף על פי שהוא גדפהו או הרע לו.

ואמר: נשא בנטילת הלשון, כמו לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא (שמות כ ז) ; לא תשא שמע שוא (שם כג א).

ובאמרו: קרבו הוא הדין לאחר, אלא שדבר על ההוה כמו שפרשנו.

וקרבו כמו רעהו, שהוא קרוב אליו במשאו ובמתנו, או שכנו קרוב מן השאר, כי דברי האדם ועסקיו ברוב עם אלו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא נשא" - לא הטיל על קרובו דבר חרפה 

מצודת ציון

"רגל" - ענין רכילות ולשון הרע כמו וירגל בעבדך (שמואל ב יט כח)

"לא נשא" - לא הטיל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא", ובאשר מטבע האדם לדרוש גנות חברו, ולהגיע לו רעה מצד מדת הכבוד ומדת הקנאה, אמר "שלא רגל על לשונו", ר"ל לא ידבר ממנו בענין שמתוך הלשון יהיה עליו איזה רכילות, כמ"ש חז"ל ה"ד לה"ר דאמר נורא בי פלניא, וכן "שלא עשה לרעהו" שום "רעה", ובאשר מטבע האדם לנטות אחרי קרוביו ולחפות בעדם, אומר שלא עשה לרעהו רעה אף שיגיע מזה תועלת לקרוביו, כי "חרפה לא נשא" בעבור "קרובו", שיחפה עליו בעבור אהבת הקרובים, כי בהפך.

ביאור המילות

"רגל". כמו וירגל בעבדך.

"על לשונו". היינו ממשמעות דבריו כמו לכו ונכהו בלשון (ירמיה י"ח) לפי פירושי:

"חרפה לא נשא על קרובו". בשביל קרובו כמו כי עליך נשאתי חרפה:
 

<< · מ"ג תהלים · טו · ג · >>