מ"ג תהלים טו ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ
לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה
וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹבֽוֹ׃
רש"י
"ודובר אמת בלבבו" - הטוב שהוא אומר בלבבו הוא אמת ואינו אחד בפה ואחד בלב (סא"א)
"וחרפה לא נשא" - רפורט"א בלע"ז
"על קרובו" - אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליואבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והטעם: לגלות המסתרים כדרך המרגלים.
לא נשא - על דרך לא תשא שמע שוא.
ויש אומרים: לא עשה דבר שיחרפו בו קרוביו.רד"ק
ואמר: לא רגל על לשנו ולא אמר שאר מצות לא תעשה שהן בלשון, כמו לא תענה ברעך (שמות כ טז) ; אלהים לא תקלל (שם כב כז) והדומין להן, כי אמר אותה שהיא אמת, וכל שכן האחרות; כי הרכילות אף על פי שהיא אמת, יצא רע גדול ממנה.
ולפיכך אמר ודבר אמת בלבבו, כי האמת שהיא רעה לא ידבר, והיא הרכילות.
לא עשה לרעהו רעה ורעהו וקרבו הוא שיש לו משא ומתן עמו או שכנו.
ובאמרו כי לא עשה לרעהו רעה אינו אומר, כי לאחרים עשה, אלא דבר הכתוב על ההוה; כמו ולא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה יז), אינו אומר, כי מותר לו להונות אדם אחר שהוא נכרי שאינו עמיתו.
וכן לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ טז), אינו אומר, כי באחר שאינו רעו מותר להעיד עדות שקר; אלא לפי שמשאו ומתנו ועסקיו עמו.
וכן הוא מנהג הלשון בהרבה מקומות.
ובאמרו: לא עשה לרעהו רעה כלל כל מצות לא תעשה שבין אדם לחברו.
ואמר בתורת הלשון: וחרפה לא נשא על קרבו: שלא חרף וגדף אדם, אף על פי שהוא גדפהו או הרע לו.
ואמר: נשא בנטילת הלשון, כמו לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא (שמות כ ז) ; לא תשא שמע שוא (שם כג א).
ובאמרו: קרבו הוא הדין לאחר, אלא שדבר על ההוה כמו שפרשנו.
וקרבו כמו רעהו, שהוא קרוב אליו במשאו ובמתנו, או שכנו קרוב מן השאר, כי דברי האדם ועסקיו ברוב עם אלו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"רגל" - ענין רכילות ולשון הרע כמו וירגל בעבדך (שמואל ב יט כח)
"לא נשא" - לא הטיל
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"רגל". כמו וירגל בעבדך.
"על לשונו". היינו ממשמעות דבריו כמו לכו ונכהו בלשון (ירמיה י"ח) לפי פירושי:
"חרפה לא נשא על קרובו". בשביל קרובו כמו כי עליך נשאתי חרפה: