מ"ג תהלים ז א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד
  אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַֽיהֹוָ֑ה
    עַל־דִּבְרֵי־כ֗֝וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שגיון לדוד" - מנחם אמר שגם זה אחד משמות הזמר על שם הכלי וכן פי' על שגיונות ורבותינו פירשו ל' משגה שנתודה ונתפלל על השגיון שאמר שירה על מפלתו של שאול כמו שנאמר וידבר דוד לה' וגו' (שמואל ב כב) אבל ענין המזמור אינו מוכיח על כך ואומר אני שאמרו על עסקי ישבי בנוב (שם כא) שבא עליו על עונשו של שאול כמו שפירשו רבותינו שאמר לו הקב"ה על ידך נטרד דואג האדומי על ידך נהרג שאול ובניו כו' כדאיתא בחלק שגיאות שבקש דוד להקב"ה להמסר ביד שונא ולא יכלה זרעו סא"א והפך דוד את תפלתו והתפלל שלא יפול ביד אויב וכן פתרונו משגה שר דוד לה' על ששגג לומר להקב"ה למוסרו ביד אויב על דברי שאול שנהרג על ידו ד"א על שגיון כנף המעיל אשר כרת לשאול "כוש" - מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שגיון - יש מפרשים בו: תענוג, כמו: תשגה תמיד.

ויש אומרים: על שגגתו. והנכון בעיני, שהוא על נועם פיוט שתחלתו שגיון.

על דברי כוש - כמו שכותבין כותבי ספרד הפיוטין יכתבו למעלה בתחלת טור הפיוט, טעם פיוט ידוע.

על דברי כוש בן ימיני - יש אומרים: שהוא שאול שהיה יפה כדרך: כי אשה כושית לקח וזה רחוק בעיני שיורידו מלת שבח לגנאי וזה הפך סגיא נהור. ומה שאמרו רז"ל: שלא הזכירו לברכה, שלא תשלוט בו עין הרע רחוק הוא מאד.

והנכון שזה כוש היה יהודי וככה שמו והוא מבני בנימין, כי רחוק הוא שיאמר על שאול בחיר ה' הנה יחבל און.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שגיון לדוד כבר בארנו כי שגיון אחד ממיני הנגון.

וכן אמר בתפלת חבקוק (ג א): על שגיונות.


אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני: רבותינו, זכרם לברכה, אמרו (תרגום במקומו ובבלי מועד קטן טז ב בקצת שנוי): כי המזמור הזה נאמר על שאול.

וקראו כוש לפי שהיה יפה, כמו האשה הכשית (במדבר יב א), דמתרגם: אתתא שפירתא; וכן דעת כל המפרשים.

ואמרו: כי קראו כושי, מה כושי זה אינו משתנה בעורו, כך שאול לא היה משתנה בשנאתו אל דוד.

ועל הדרך הזה נאמר (ירמיהו יג כג): היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע.

והחכם ר' אברהם בן עזרא, זכרו לברכה, הרחיק זה הפרוש.

כי אמר: היאך יאמר זה על משיח יי' הנה יחבל און (פסוק טו) ? ואמר: כי אחד מבני בנימין היה שהיה שונאו ושמו כוש.

ואין טענתו טענה שיאמר על שאול הנה יחבל און; ולמה לא יאמר כן? והנה אמר לו דוד בפניו: מרשעים יצא רשע (שמואל א כד יד) ? ואמר לו: ונקמני יי' ממך (שם שם יג) ? ובדרש (שוחר טוב במקומו): לפיכך כנה שמו כוש לפי שכתוב (קהלת י כ): גם במדעך מלך אל תקלל; ונכון הוא הדרש.

תראה אתה שהכל שוים, כי על שאול נאמר זה המזמור, לבד המפרש הנזכר.

ומה שאמר על דברי, לפי שדברים וענינים רבים היו לו עמו.

ופעמים רבות חשב להרגו כמו שכתוב.

תחלה בהתחתנו עמו חשב להפילו ביד פלשתים, אחר כן חשב להמיתו בביתו; וכשהיה עומד לפניו היה מטיל לו החנית כמה פעמים, ואחר שנפרד ממנו גם כן פעמים רבות כשהיה רודף אחריו.

ועל דברי פרושו: על עניני, כמו על דבר הצפרדעים (שמות ח ח), והדומים להם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כוש בן ימיני" - זה שאול הבא מבנימין וקראו כוש כי היה משונה במעשיו לשבח ככושי הזה המשונה בעורו

"שגיון לדוד" - התפלל בזה על השגיאה מה שכרת כנף מעיל שאול 

מצודת ציון

"שגיון" - מלשון שגיאה

"שר" - מלשון שירה

"על דברי" - ענין בעבור כמו על דבר כזבי (במדבר כ"ה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שגיון, על דברי כוש בן ימיני", המבואר מדברי השירה הזאת, כי כוש זה רדף אחר דוד, ולקח עמו עדת לאומים, עדה ועם רב להלחם נגדו. ועצתו זאת היה לו למוקש, כי בבור כרה בו נוקש, ומצייר כאילו כוש ועדתו היה שבט אפו של ה' לענוש את דוד, אבל אחר שהביט ה' על מעשיהם הרעים וערך לנגדם צדקת דוד, שב אפו מדוד על עדת צורריו ונוקשו בבור כרו: