מ"ג שמות לט כט


<< · מ"ג שמות · לט · כט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיָת הִמְיָנָא דְּבוּץ שְׁזִיר וְתַכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי עוֹבָד צַיָּיר כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת קַמוּרָא דְבוּץ שְׁזִיר וְתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרֵי עוֹבַד צִיּוּר הֵיכְמָא דְפַקֵּיד יְיָ יַת משֶׁה:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני" - ולא נתפרש זה בצואה רק מה שנאמר באבנט תעשה מעשה רוקם (לעיל כח לט) נודע שהוא רקום בארבע מינין הללו כמו שנאמר במסך (לעיל כו לו) ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם

"והאבנט" - הזה הוא גם באהרן ובניו כדעת האומר (יומא יב) אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט ועל דעת האומר (שם) לא זהו אבנטו של כהן הדיוט פירש בשל אהרן שהוא מעשה רוקם ולא הוצרך להזכיר של בניו שהוא שש כמו שאמר (לעיל כח מ) ולבני אהרן תעשה כתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם וכולן שש ככתנת

<< · מ"ג שמות · לט · כט · >>