רמב"ן על שמות לט


פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירקעו את פחי הזהב" - לא הוסיף בכל מלאכת הקדש לפרש דרך האומנות איך נעשה זולתי בכאן והראוי שיאמר ויעשו את האפוד זהב תכלת וגו' מעשה חושב כתפות עשו לו וגו' כי כן הדרך בכולם ויתכן שספר בכאן המחשבה שחדשו בחוטי הזהב כי היה תמה בעיניהם להיות זהב טווי ושזור כאשר יעשו בצמר ופשתים כי לא נשמע עד היום ההוא לעשות כן

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן" - שעשו הרמונים לתת אותם על שולי המעיל סביב ועשו פעמוני זהב טהור וישימו הפעמונים בתוך הרמונים קודם שיתנו אותם במעיל והנה הפעמונים בתוך הרמונים בתלוש וישימו הרמונים על שולי המעיל סביב והפעמונים בתוכם ולכך כפל הכתוב בתוך הרמונים פעמים כי היו בתוכם מתחלה ובשעה שתלו אותם על שולי המעיל סביב וגם זו ראיה למה שפירשנו בסדר ואתה תצוה (לעיל כח לא)

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעשו את הכתנת שש מעשה אורג לאהרן ולבניו" - נראה מכאן שהיו הכתנות שוות באב ובבנים אע"פ שאמר באהרן ושבצת הכתנת שש (לעיל כח לט) ובבניו אמר סתם תעשה כתנות (שם מ) כי הכוונה תעשה כתנות כמו הנזכרת וכן כתוב (שם ד) חושן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי כי לאהרן ולבניו יחזרו אל כתונת תשבץ מצנפת ואבנט כי הם שוים בכולם וכן מה שאמר כאן (בפסוק הבא) ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות כלל אהרן ובניו כי המצנפת והמגבעות אחד הם במעשה אלא שאהרן יצנף אותה ובניו יחבשו בהן ראשם כאשר פירשתי (לעיל כח לא לז) ולשון פארי המגבעות שהיו עולות על הראש כפארים מלשון הפארים והצעדות (ישעיהו ג כ) פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מד יח)

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על שמות לט כז

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני" - ולא נתפרש זה בצואה רק מה שנאמר באבנט תעשה מעשה רוקם (לעיל כח לט) נודע שהוא רקום בארבע מינין הללו כמו שנאמר במסך (לעיל כו לו) ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם "והאבנט" - הזה הוא גם באהרן ובניו כדעת האומר (יומא יב) אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט ועל דעת האומר (שם) לא זהו אבנטו של כהן הדיוט פירש בשל אהרן שהוא מעשה רוקם ולא הוצרך להזכיר של בניו שהוא שש כמו שאמר (לעיל כח מ) ולבני אהרן תעשה כתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם וכולן שש ככתנת

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו" - שיעור הכתוב בזה כמו בוא"ו ויביאו את המשכן אל משה ואת האהל ואת כל כליו כי יריעות שש משזר הן ששמן משכן כמו שאמר (לעיל כו א) ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר ואמר בהן (שם ו) וחברת את היריעות והיה המשכן אחד ויריעות העזים הן האהל כאשר יאמר בהן ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן (שם ז) וחברת את האהל והיה אחד (שם יא) וכן את המשכן את אהלו ואת מכסהו (לעיל לה יא) ואת אהלו אף כאן ויביאו את המשכן אל משה ואת האהל ואת כל כליו כי יזכיר שמות הכל ולפעמים יקרא כל הבית אהל מועד כאשר אמר (לעיל לא ו ז) ועשו את כל אשר צויתיך את אהל מועד ואת הארון לעדות כי אהל מועד הוא הבית בכללו אשר יועד אליו שמה וכן כל כלי עבודת המשכן לאהל מועד (להלן פסוק מ)

פסוק לז

לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את נרותיה נרות המערכה" - יתכן שדרך המנורות להיות בהן נרות לנוי או להרבות בהן אור לפרקים ואין כן במנורת הקדש כי לא היו בה רק שבעת הנרות ועל כן פירש נרות המערכה כי הן אשר יערוך אותן בין הערבים

פסוק מב

לפירוש "פסוק מב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם כן עשו בני ישראל את כל העבודה" - כל מלאכת המשכן ויקראנה עבודה לומר כי עשו אותה לעבודת השם הנכבד כענין ועבדתם את ה' אלהיכם (לעיל כג כה) ואותו תעבודו (דברים יג ה) ויתכן שיאמר בכאן כל העבודה על הכלים כלשון שאמר (לעיל פסוק מ) את כל כלי עבודת המשכן והזכיר תחלה הכלים לאמר כי אפילו בכלים נזהרו ועשו כמצוה בהם ואחרי כן הזכיר וירא משה את כל המלאכה