רמב"ן על שמות לט
<< · רמב"ן על שמות · לט · >>
תוכן עניינים
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
"שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני" - ולא נתפרש זה בצואה רק מה שנאמר באבנט תעשה מעשה רוקם (לעיל כח לט) נודע שהוא רקום בארבע מינין הללו כמו שנאמר במסך (לעיל כו לו) ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם
"והאבנט" - הזה הוא גם באהרן ובניו כדעת האומר (יומא יב) אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט ועל דעת האומר (שם) לא זהו אבנטו של כהן הדיוט פירש בשל אהרן שהוא מעשה רוקם ולא הוצרך להזכיר של בניו שהוא שש כמו שאמר (לעיל כח מ) ולבני אהרן תעשה כתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם וכולן שש ככתנתפסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
פסוק מב (כל הפסוק)
"וטעם כן עשו בני ישראל את כל העבודה" - כל מלאכת המשכן ויקראנה עבודה לומר כי עשו אותה לעבודת השם הנכבד כענין ועבדתם את ה' אלהיכם (לעיל כג כה) ואותו תעבודו (דברים יג ה) ויתכן שיאמר בכאן כל העבודה על הכלים כלשון שאמר (לעיל פסוק מ) את כל כלי עבודת המשכן והזכיר תחלה הכלים לאמר כי אפילו בכלים נזהרו ועשו כמצוה בהם ואחרי כן הזכיר וירא משה את כל המלאכה
<< · רמב"ן על שמות · לט · >>