מ"ג שמות לז א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת־הָאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַעֲבַד בְּצַלְאֵל יָת אֲרוֹנָא דְּאָעֵי שִׁטִּין תַּרְתֵּין אַמִּין וּפַלְגָּא אוּרְכֵּיהּ וְאַמְּתָא וּפַלְגָּא פּוּתְיֵיהּ וְאַמְּתָא וּפַלְגָּא רוּמֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְעָבַד בְּצַלְאֵל יַת אֲרוֹנָא דְקִיסֵי שִׁיטָא תַּרְתֵּין אַמִּין וּפַלְגָא אוּרְכֵּיהּ וְאַמְתָא וּפַלְגָא פּוּתְיֵהּ וְאַמְתָא וּפַלְגָא רוּמֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעש בצלאל" - לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים נקראת על שמו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל – לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַמְּלָאכָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר חֲכָמִים, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויעש בצלאל את הארון. ידוע כי הארון היה מקודש שבכל הכלים שהוא משכן התורה ועל כן הזכיר במעשה הארון את בצלאל בשמו שהיה מלא רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת, ועוד שהיה הארון צריך כוונה שיעשה על כוונתו, ובשאר הכלים שלא הזכיר בהם בצלאל כלל אלא שהזכיר בכל אחד ויעש סתם חזר אל כל חכם לב ולכל אחד מן החכמים העושים במלאכה שהזכיר.

ודע כי פרשיות אלו הסמוכות זו לזו ויעש בצלאל את הארון ואחריה ויעש את השלחן ואחריה ויעש את המנורה ואחריה ויעש את מזבח הקטורת כן היו במשכן ובמקדש כסדר, הארון לפני ולפנים מן הפרכת, והשלחן מחוץ לפרוכת בצפון, והמנורה בדרום, ומזבח הקטרת היה בין שלחן למנורה משוך קמעא כלפי חוץ עד שהכהן נכנס להיטיב את הנרות במזבח פוגע תחלה, ומזה אמרו דשון מזבח הקטורת קודם להטבת חמש נרות לפי שאין מעבירים על המצות. ועוד יש רמז בארבע פרשיות אלו בסמיכתם לארבע אותיות שבשם, כי קומת הארון עם הכפורת כנגד יו"ד שבשם, והשלחן שבצפון הוא סימן למלכות המקבלת שפע מן החמישית שהיא השמאל המקבלת מן הה"א הראשונה כנגד ה"א ראשונה שבשם, ולכן הקדים הכתוב שלחן למנורה, המנורה בששה קנים כנגד וא"ו שבשם, מזבח הקטרת שהיא מצופה זהב כנגד ה"א אחרונה שבשם, כי הקטרת למדת הדין ממ"ש (דברים לג) ישימו קטורה באפך.

ומעתה אל תתמה ממה שאמרו יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ, כי היו"ד רמז לחכמה והה"א שממנה אצילות, הוא"ו רמז לתבונה, וה"א אחרונה היא הדעת וזהו שאמר ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת.

ובמדרש ויעש בצלאל את הארון, אמר ר' חנינא דצפורי שלש ארונות עשה בצלאל שנים של זהב ואחד של עץ שקע של עץ בתוך של זהב ושל זהב לתוך של עץ וצפה שפתותיו זהב שנאמר (שמות כה) מבית ומחוץ תצפנו, אמר לו אע"פ שהעץ נתון באמצע הוי נוהג בו כבוד שהתורה נתונה בתוכו והלוחות שנשתברו הוי נוהג בהן כבוד שנאמר (דברים י) אשר שברת ושמתם בארון, לוחות ושברי לוחות מונחים בארון, אע"פ שאתה רואה בני תורה עניים נהוג בהם כבוד. והארון היה של עצי שטים לכפר על מעשה שטים. כשאמר הקב"ה למשה לעשות המשכן על כל דבר ודבר אמר לו ועשית ובארון כתיב ועשו שלא יהא פתחון פה לאחד מישראל שיאמר לחברו אין לך חלק בתורה לפיכך צוה שיביאו הכל. נתנה תורה במדבר מה מדבר הפקר לכל אף דברי תורה מופקרים לכל מי שירצה, שלא יאמר אדם אני בן תורה והתורה נתנה לי ולאבותי ואתה ואבותיך לא היו בני תורה אלא גרים לכך כתיב (שם לג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב לכל המתקהל ביעקב אפילו עוסקים בתורה והם גרים שקולים הן ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהן ולוי וישראל לא נאמר אלא האדם, ראה מה כתיב בבני יתרו (דברי הימים א ב) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים, תרעתים שהם יושבים בשערי בית המדרש, שמעתים ששומעים ולומדים, סוכתים שהיו משימים אזניהם לשמוע בכוון לשון, (דברים כז) הסכת ושמע. ד"א תרעתים ששמעו תרועה בסיני, שמעתים שאמרו נעשה ונשמע ומי הם הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב והיו בני בניו של יתרו. ובמסכת יומא סוף פרק בא לו שלש ארונות עשה בצלאל פנימי של זהב שמונה אמצעי של עץ תשעה חיצון של זהב עשרה ומשהו, מאי משהו זיר.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויעש בצלאל את הארון. בכולם לא הזכיר בצלאל אלא על הארון לו' שהיה בצלאל יודע סוד הארון והמרכבה שהארון הוא כנגד כסא הכבוד: