מ"ג שמות כה כד


<< · מ"ג שמות · כה · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִחְפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי וְתַעֲבֵיד לֵיהּ זִיר דִּדְהַב סְחוֹר סְחוֹר׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַחְפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי וְתַעֲבֵיד לֵיהּ דֵּיר דִּדְהַב חֲזוֹר חֲזוֹר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זר זהב" - סימן לכתר מלכות שהשולחן שם עושר וגדולה כמו שאומרים שולחן מלכים

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זֵר זָהָב – סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת (יומא ע"ב ע"ב), שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים "שֻׁלְחַן מְלָכִים" (יבמות כ"ד ע"ב).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זר זהב סביב" - סימן לכתר מלכות שהשולחן שם עושר וגדולה הוא כמו שאומרים שולחן מלכים לשון רש"י וכן הדבר שזה סוד השולחן כי ברכת השם מעת היות העולם לא נברא יש מאין אבל עולם כמנהגו נוהג דכתיב (בראשית א לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אבל כאשר יהיה שם שרש דבר תחול עליו הברכה ותוסיף בו כאשר אמר אלישע הגידי לי מה יש לך בבית (מלכים ב ד ב) וחלה הברכה על אסוך שמן ומלאה כל הכלים ובאליהו כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר (מלכים א יז טז) וכן השולחן בלחם הפנים בו תחול הברכה וממנו יבא השובע לכל ישראל ולכך אמרו כל כהן שמגיעו כפול אוכל ושבע (יומא לט)

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וצפית אותו זהב טהור. מכאן רמז לשלש ברכות המזון מן התורה זה"ב ז' ברכת הזן את העולם, ה' הארץ, ב' בונה ירושלים.

ועשית לו זר זהב. במלות זר זהב תמצא רמז למלכות בית דוד. וע"ד הקבלה השלחן בזר זהב רמז למדת הדין של מעלה ולכן היה מונח בצפון שהוא השמאל וכתיב (איוב לז) מצפון זהב יאתה, וזהו הרוצה שיתעשר יצפין יתכוין למדת הצפון היא הגבורה ולכך היו על השלחן שני בגדים אחד שני ואחד תכלת, השני כנגד מדת הדין של מעלה, התכלת כנגד מדת הדין של מטה הכלולה מכל המדות. וכן היה הענין, תחלה היו נותנים הלחם תמיד על השלחן בלא אמצעות הוא שכתוב (במדבר ד) ולחם התמיד עליו יהיה והיה כלו על השלחן עצמו והיו פורשין על הלחם בגד תכלת ועל הבגד הזה היו נותנים כל כלי השלחן ואחר כך היו פורשין על הכלים והשלחן בגד תולעת והיה עליו על הכל בגד שני מלמעלה ובגד תכלת מלמטה כנגד מדת הדין של מעלה ומדת הדין של מטה וא"כ ב' מדות אלו רמוזות בשלחן בשני הבגדים, כי מדת הדין של מעלה משפעת כח לשל מטה הנקראת מלכות ונרמזת במלת זהב שבה רמז על דוד וכוללת מלכות בית דוד למטה גם מלכות של מעלה הוא דוד מלך ישראל חי וקיים, וידוע כי ברכת הספוק והרבוי תלוים במלכות כענין שכתוב (אסתר א) ויין מלכות רב כיד המלך, וכן אמרו ז"ל השלחן סימן לכתר מלכות של מעלה וכלל הענין כי משם תבא הפרנסה לכלכל העולם ובשפלים כי היא המדה הנותנת טרף לביתה וחק לנערותיה.

ומכאן תבין טעם היות קומת השלחן עם המסגרת י' טפחים, והנה השלחן עם מה שעליו יורה על שתיהם והבן זה.

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וצפית אותו זהב טהור. רבינו בחיי עשה רמז ממלת זהב על ברכת המזון ז' היינו ברכת הזן ה' היינו ברכת הארץ ב' ברכת בונה ועשית לו זר זהב סביב. בכל מה שיזמין לו ה' לאכול משלחן גבוה ידמה בנפשו כאילו הוא מלך בעטרה שעטרה לו מדת ההסתפקות וכן ארז"ל (משנה, אבות ו, ה) ואל תתאוה לשלחנם של מלכים כי שלחנך גדול משלחנם וכתרך גדול מכתרם.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ועשית לו זר זהב. זהב בגימטרי' דוד שהוא יזכה לזר של מלכים:

<< · מ"ג שמות · כה · כד · >>