מ"ג שמות כג כא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִסְתְּמַר מִן קֳדָמוֹהִי וְקַבֵּיל לְמֵימְרֵיהּ לָא תְסָרֵיב לְקִבְלֵיהּ אֲרֵי לָא יִשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיכוֹן אֲרֵי בִּשְׁמִי מֵימְרֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִיזְדַהַר מִן קֳדָמוֹי וְקַבֵּיל לְמֵימְרֵיהּ לָא תְסָרֵיב עַל מִילוֹי אֲרוּם לָא יִשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיכוֹן אֲרוּם בִּשְׁמִי מֵימְרֵיהּ: |
רש"י
"כי לא ישא לפשעכם" - אינו מלומד בכך שהוא מן הכת שאין חוטאין ועוד שהוא שליח ואינו עושה אלא שליחותו
"כי שמי בקרבו" - מחובר לראש המקרא השמר מפניו כי שמי משותף בו ורבותינו אמרו זה מטטרו"ן ששמו כשם רבו מטטרו"ן בגי' שדירש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם – אֵינוֹ מְלֻמָּד בְּכָךְ, שֶׁהוּא מִן הַכַּת שֶׁאֵין חוֹטְאִין; וְעוֹד, שֶׁהוּא שָׁלִיחַ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא שְׁלִיחוּתוֹ.
כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ – מְחֻבָּר לְרֹאשׁ הַמִּקְרָא: הִשָּׁמֵר מִפָּנָיו, כִּי שְׁמִי מְשֻׁתָּף בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: זֶה מְטַטְרוֹן, שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ (סנהדרין ל"ח ע"ב); מְטַטְרוֹן בְּגִימַטְרִיָּא שַׁדַּי.
רשב"ם
כי שמי בקרבו: בשמי הוא מצוה לכם, אבל לשאת לפשעכם אין בידו רשות:
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ושמע בקולו" לצאת בעקבותיו, הפך מה שאמרו אנה אנחנו עולים: " אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם" אם איש אחד יחטא ילקו הרבים, כמו שהיה הענין בעכן, כאמרו הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם, והוא איש אחד לא גוע בעונו:
" כי שמי בקרבו" ואין לאל ידו למחול על כבודי:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
יהושע סימן אל"ף), כי לא ישא לפשעכם אחר ששמי בקרבו והרי זה כמורד בפני המלך שאין לו תקנה, ועז"א לפשעכם שהפשע הוא המרד שכל מה שתחטאו יחשב לפשע ומרד בפני המלך, וזה עצמו מ"ש כי לא אעלה בקרבך פן אכלך בדרך, וגם נגד מ"ש אל תמר בו אמר כי לא ישא לפשעכם, ונגד ושמע בקולו אמר כי שמי בקרבו וכל מה שיצוה הוא צווי ה' בעצמו שאתה מחויב לשמוע, וגם יאמר כי אם תמרו בו לא יוכל לסלוח כי חיותו הוא שמי אשר בקרבו שזה הוא נפשו ורוחו, ואם תחללו את שמי תפגמו את חייו וקדושתו שזה לא ניתן למחילה, וחז"ל במד' פי' אל תמירנו בו, כי בא הלשון שלא בדקדוק, שהיל"ל אל תמרה, ודעת הראב"ע שהוא מפעלי הכפל, ודעת הרשב"ם שהוא מגזרת אם המר ימירנו
עיי"ש וזה דעת חז"ל, ר"ל שלא יחשב שגם הוא יש בו אלהות שזה גדר תמורה שיעשה שניהם קדש, כי רק שמי בקרבו, ובהסתלק שמי נסתלק חיותו וקדושתו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אל תמר בו. כאן רמז לפעולת האדם אשר תסובב תמורת טוב ברע ועבד מולך ושפחה יורשת גבירתה, ועל ידי זה יתנקם נקם מהעושה תמורה ולא ישא לפשעכם, גם מלאך זה ידוע הוא כי הוא בחינת המשפט ולא ישא עון כאומרו לא ישא וגו', ואומרו כי שמי בקרבו השכילו בדבר הזה כי באמצעות חטא האדם יסובב פרידת אלוף[2] מקרבו.
ואשכילך כי מטט"רון הקדוש אמרו ז"ל (סנהדרין דף לח:): שמו כשם רבו, והוא 'שדי', כי עולה מספר עצמו של השם, ובחטא האדם יסתלק שם שדי ממנו, והוא סוד אומרו (ישעי', יט): "ונהר יחרב" וגו', והשכיל לב משכיל בדברים, באומרו: כי אם שמוע תשמע בקולו, כמדבר על זולת, וגמר אומרו: ועשית את אשר אדבר, ולא אמר: "אשר ידבר", לומר כי שמי בקרבו. והבן: