מ"ג שמות יח כו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכׇל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְדָיְנִין יָת עַמָּא בְּכָל עִדָּן יָת פִּתְגָם קְשֵׁי מֵיתַן לְוָת מֹשֶׁה וְכָל פִּתְגָם זְעֵיר דָּיְנִין אִנּוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲווֹן דַּיְינִין יַת עַמָא בְּכָל עִידַן יַת פִּתְגַם קְשֵׁי מַיְיתוּן לְוַת משֶׁה וְכָל פִּתְגַם קָלִיל דַּיְינִין הִינוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושפטו" - ודיינין ית עמא

"יביאון" - מייתין

"ישפוטו הם" - כמו ישפטו (בחולם) וכן (רות ב) לא תעבורי כמו לא תעברי ותרגומו דיינין אינון מקראות העליונים היו לשון צווי לכך מתורגמין וידונון ייתון ידונון ומקראות הללו לשון עשייה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְשָׁפְטוּ – "וְדָיְנִין יָת עַמָּא" (אונקלוס).
יְבִיאוּן – "מֵיתַן".
יִשְׁפּוּטוּ הֵם – כְּמוֹ "יִשְׁפּוֹטוּ". וְכֵן (רות ב,ח): "לֹא תַעֲבוּרִי", כְּמוֹ 'לֹא תַעֲבוֹרִי'. וְתַרְגּוּמוֹ: "דָּיְנִין אִנּוּן". מִקְרָאוֹת הָעֶלְיוֹנִים (לעיל פסוק כב) הָיוּ לְשׁוֹן צִוּוּי, לְכָךְ מְתֻרְגָּמִין "וִידִינוּן", "יַיְתוֹן", "יְדִינוּן"; וּמִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ישפוטו הם: כמו לא תעבורי מזה, בכמה מקומות אוּ במקום אוֹ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הדבר הקשה". אחר שבעת שבחרם משה כבר למדו פרשת משפטים, היו דנים גם את הדבר הגדול עפ"י המשפט הקבוע, כמ"ש כקטן כגדול תשמעון, רק הדבר הקשה

שלא יכלו למצוא פשרה עפ"י המשפטים הערוכים הביאו אל משה:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הקשה. ב' במסורה. הדבר הקשה. ערפך הקשה. מלמד שהיה משה דן דין האלמים שהיו קשי עורף:

<< · מ"ג שמות · יח · כו · >>